אורות החושן: דיני הרכב - הספר לקראת הדפסה
פרק א: לקראת קניית רכב
א.ב. קביעת מחיר השוק של רכב

התורה אוסרת על האדם לסחור במחיר שונה ממחיר השוק של המוצר אלא אם כן הסכימו על כך שני הצדדים (איסור זה נקרא 'אונאה'). האיסור הוא הדדי, דהיינו אסור למוכר למכור מוצר במחיר הגבוה ממחיר השוק ואסור לקונה לרכוש מוצר במחיר הנמוך ממחיר השוק. בסעיף הבא נעסוק ברעיון העומד מאחורי איסור זה, ובפרטיו. בסעיף זה נבקש להגדיר מהו מחיר השוק של רכב משומש.

על פי התיאוריה הכלכלית המקובלת במאות השנים האחרונות, מחירו של מוצר בשוק שיש בו תחרות משוכללת[1] נקבע אך ורק לפי ההיצע והביקוש למוצר, בעקבות משא ומתן שבין המוכרים ושבין הקונים. ישנם מספר גורמים המשפיעים על הביקוש וההיצע: ההיצע מושפע כמובן מעלות היצור של המוצר, והביקוש יושפע ממחירם של מוצרים חלופיים, ומגורמים נוספים. אולם בסופו של דבר הביקוש וההיצע הם "השחקנים המרכזיים" בקביעת המחיר. ככל שמחירו של המוצר נמוך יותר הביקוש אליו יגדל, ולהפך, ככל שהביקוש למוצר גבוה יותר כך מחירו יאמיר. בהתאמה, ככל שההיצע של המוצר גדול יותר מחירו יפחת, ולהפך ככל שההיצע של המוצר נמוך יותר מחירו יאמיר. מחיר השוק נקבע בנקודת שיווי המשקל בין הביקוש וההיצע.

ההבדל במחירים בין מוצרים דומים מושפע מהבדלים שבין המוצרים עצמם, המשפיעים על מידת הביקוש וההיצע שלהם ומתוך כך על מחירם. תנאי העסקה, השירות, זמן האספקה, הסדרי התשלומים, היקף האחריות ואפילו נוחות חדר ההמתנה ועיצוב האתר משפיעים על הביקוש וההיצע, ולפיכך ישפיעו על מחירו של המוצר.

זהו פשר פער המחירים בשוק המכוניות החדשות. ביחס למכירה וקנייה של מכונית חדשה לא קיים איסור אונאה שכן פערי מחירים יוסברו בפערים בשירות ובתנאים, הקובעים מחיר שוק שונה לכל סוכנות מכוניות.

במכירת רכב משומש, קיימים גורמים אחרים המשפיעים על הביקוש וההיצע של הרכב. מלבד גיל הרכב ישנה השפעה גם למספר הבעלים הקודמים, זהות הבעלים הקודמים (כגון, השכרה או החכרה), מספר הקילומטרים שהרכב נסע, מצבו החיצוני, מצבו המיכני ועוד משתנים. מכאן שבנוגע לרכב משומש, קשה לכאורה עוד יותר מרכב חדש להשוות בין רכבים שונים ולקבוע מחיר שוק מוסכם.

לכן, כדי להקל על קביעת מחיר שוק מוסכם, נוצרו מחירוני רכב. בהקשר זה יש לומר כי קיים הבדל בין המחירונים השונים המשמשים את הסוחרים בשוק המכוניות המשומשות: כך למשל, מחירון המכוניות של אתר יד 2 מתיימר להציג את המחיר הממוצע של רכבים העונים לקריטריונים מסוימים. לעומתו, המחירון של לוי יצחק נקבע על ידי שמאים על פי קריטריונים שנקבעו על ידם, ואינו משקף בהכרח את מחירי המכוניות בפועל. לכל היותר הוא נותן למוכר ולקונה התרשמות מהו מחירו המקסימלי של הרכב המשומש המוצע למכירה. אם כן, על פי זה איזה מחירון יש לקבוע את מחיר הרכב?

מדברי הראשונים^[2] עולה כי חז"ל הכירו בשתי השיטות הללו כדרך לתמחר את המוצר, ולכן אף שמבחינה כלכלית מחירון יד 2 משקף ככל הנראה יותר נאמנה את מחיר השוק, הרי שלעניין איסור אונאה (כלומר, איסור לסחור במחיר שונה מהותית ממחיר השוק), השימוש בכל אחד משני המחירונים לגיטימי. כל עוד העסקה אינה חורגת באופן ניכר מהמחיר המופיע באחד מהם (כלומר, המחיר אינו נמוך באופן ניכר מהמחיר הנמוך מבין השניים ואינו גבוה באופן ניכר מהמחיר הגבוה מבין השניים) אין כאן איסור אונאה.