שאל רכב והתקלקל המנוע. האם זה מתה מחמת מלאכה?

שאל רכב והתקלקל המנוע. האם זה מתה מחמת מלאכה?

שאלה

אדם ששאל רכב ובדרך התקלקל המנוע האם זה נקרא מתה מחמת מלאכה? ואם המוסכניק אומר שהמנוע היה טוב אלא שדברים כאלו קורים לפעמים בלי סיבה?

תשובה

השולחן ערוך (חו"מ שמ,א) פוסק ששואל חייב בכל נזק שנגרם לחפץ השאול ואפילו באונס. אמנם, אם מתה מחמת מלאכה השואל פטור מתשלום וחייב להישבע שכך קרה (אם הבעלים לא מאמין לו- שולחן ערוך שם).

הראשונים והאחרונים הסבירו את פטור מתה מחמת מלאכה בכמה צורות:

א)  הרמב"ן (בבא מציעא צו ע"ב) ששואל פטור אם מתה מחמת מלאכה כיוון שהמשאיל פשע בכך שידע שהחפץ נדרש למלאכה מסויימת והוא לא ראוי למלאכה זו. ולכן רק אם המשאיל פשע בדרך כל שהיא נגדיר את האונס כמתה מחמת מלאכה ואם אין פשיעה- לא.

ב) ה'נימוקי יוסף' הסביר את פטור מתה מחמת מלאכה באופן אחר. המשאיל ידע שישנה אפשרות שיקרה נזק כזה ועל דעת כן השאיל לו ומחל על נזק זה.

ג) המחנה אפרים (הלכות שאלה סימן ד) הסביר שכאשר אירע אונס שכזה מחמת המלאכה מתברר למפרע שכל השאלה היתה בטעות ולא על דעת כן שאל.

להלכה, נחלקו השולחן ערוך והרמ"א מה מוגדר מתה מחמת מלאכה (חו"מ שמ,ג). לדעת השולחן ערוך כל אונס שקרה בעת המלאכה נחשב כמתה מחמת מלאכה, ולדעת הרמ"א רק נזק שנגרם ישירות מחמת המלאכה פוטר אבל נזק שהיה קורה גם אילו לא השתמש בחפץ- לא:

השואל בהמה מחבירו לילך דרך ידוע, ובאו עליו לסטים באותו הדרך, או חיות רעות, ואנסוה ממנו, חשיב שפיר מתה מחמת מלאכה. הגה: ויש חולקין בזה וסבירא להו דלא מיקרי מחמת מלאכה, דהרי אף בלא הליכת הדרך איפשר שיבא לה אונס כזה (טור בשם הרא"ש).

 הש"ך (חו"מ שמ,ה) הסביר את דברי הרמ"א, על פי שיטת הרמב"ן.

להלכה, נראה אם כן שלכל השיטות מקרה של מכונית שהתחממה מוגדר כמתה מחמת מלאכה[1].

וכן נראה מסוף דברי הרמ"א (שם):

בהמה שנתייגעה במלאכתה ונתחממה ומתה אחר כך, או נכשלה בדרך ונפלה ומתה, מיקרי מחמת מלאכה.