מי זכאי להתפלל במקום גדול יותר, מניין קבוע או מניין ותיקין?

מי צודק הרב או הגבאי?

שאלה

בבית הכנסת היו שני מניני בוקר קבועים זה שנים אחד מנין פועלים ומנין שני בשעה 7 בדיוק "הודו" את המנין בבוקר ניהל הגבאי/גזבר שהיה חייב להיות בעבודה בשעה 07:00 וכך היו התפילות לעיתים לפני הנץ מנין שני נוהל ע"י רב בית הכנסת בשעה 7 בדיוק כאמור הגבאי / גיזבר יצא לגימלאות והחליט שמעתה יבוטל המנין המוקדם ויתחיל מנין בנץ דא עקא המנין בנץ חורג מהשעה 7 ונוצרה חפיפה לא נעימה. יש בבית הכנסת בית מדרש צמוד ומפואר שבו עורכים תפילות ושיעורים ומכיל כ- 50 מקומות בית הכנסת מכיל 180 מקומות בכל מנין יש לערך לא קבוע בין מנין ל 4 מנינים נוצר ויכוח בין הגבאי / גזבר לבין הרב מי אמור לעבור לבית המדרש. טענת הרב הקביעות שלו והמשנה ידו על התחתונה הגבאי טוען נץ זה חשוב נשמח לפסק הלכתי עם מקורות שיבהירו בבהירות מה הדין ועם מי הצדק תודה

תשובה

מהעובדה שלא ניתן להגיע להחלטה של פשרה נראה שהמאבק בין הגבאי והרב הפך למאבק של כוח מי יותר חזק ומי מחליט. כדאי לרב להימנע ממאבקים כאלו, וכמובן שאין זה מן הראוי שהגבאי ייאבק ברב. יש כמה דרכים להימנע ממאבקים כאלו ואחת מהן היא לפנות לציבור ולבקש שיכריעו הם מי יתפלל איפה בהכרעה של רוב, וכך זו החלטת הציבור ולא החלטה של הגבאי שמכופף את הרב או של הרב שמכופף את הגבאי. לדעתנו, בכל העניינים הללו שלא נוגעים להלכה ולכבוד התורה ממש כדאי לרב לא להתערב.

מעבר לזה הואיל וכבר נשאלנו על העניין, כדאי לכל אחד מהצדדים להתפלל בבית המדרש. זאת משום שחשיבות התפילה בבית המדרש עולה על חשיבות התפילה בבית הכנסת. כך פסק השולחן ערוך אורח חיים סימן צ סעי' יח:

בית המדרש קבוע קדוש יותר מבהכ"נ, ומצוה להתפלל בו יותר מבית הכנסת, והוא שיתפלל בעשרה.

ועיינו שם ברמ"א. וכל שכן וק"ו אם מדובר על בית מדרש שהוא משמש גם כבית הכנסת.

אם אף אחד מהצדדים לא מעוניין בזכות זו, לדינא נראה שהצדק עם הרב, כמו שכתב שכל המשנה ידו על התחתונה. ואע"פ שמעלת תפילת ותיקין היא גדולה אין זה קשור לעניין, כיוון שבמקום זה הוחזקו אנשים מסויימים להתפלל אין כל תוקף למי שרוצה להזיז אותם ממקומם דרך משל – אם לא היו שני מניינים, אלא רק מנין אחד בשבע במשך שנים רבות, וכמה מתפללים רוצים להתפלל וותיקין, האם יעלה על הדעת, שהם יכולים להעיף את המנין הוותיק?

אין לגבאי לחשוש מצד 'הקובע מקום לתפילתו' (שו"ע או"ח צ,יט ובמפרשים שם) כיוון שלצורך גדול מותר לשנות, ואין לך צורך יותר גדול מהשלום, וגם כיוון שעיקר קביעות המקום הנצרך זה שמונה עשרה ולכן יכולים לאחר תפילת שמונה עשרה וקדיש תתקבל לסיים את התפילה במקום אחר. גם יכולים לקבוע מקום מיוחד בבית המדרש בימות החורף שם יש התנגשות בין המניין של שבע למניין הוותיקין ומקום אחר לימות הקיץ, דהיינו לחזור למקומם הראשון בבית הכנסת. 

נחזור על הראשונות שמומלץ לא להתווכח על דבר זה וזה עלול לפגוע בכבוד הרב ובכבוד התורה אלא אדרבה יינתן לקהל להחליט כרצונם על זמני התפילות ועל מיקום המניינים.