שלום הרב, האם ניתן לתבוע על גזל מצווה? קניתי פתיחת היכל השבת כדי לברך את אישתי והגבאי לא פתח את המנעולים לפני התפילה .כשביקשתי ממנו את המפתח הוא בא בעצמו פתח את היכל את הסורג הפנימי ולאחר מכן גם את הספר תורה ובכך גזל ממני את המצווה לעיני כל. האם ניתן לתבוע על גזל מצווה? תודה מראש
כתב שולחן ערוך חושן משפט סימן שפב:
"וכן מי ששחט חיה ועוף, ובא אחר וכיסה הדם שלא מדעת השוחט, חייב ליתן כמו שיראו הדיינים. ויש מי שהורה שהוא נותן קנס קצוב, והוא י' זהובים. וכן הורו שכל המונע הבעלים מלעשות מצות עשה שהם ראויים לעשותה, וקדם אחר ועשאה, משלם לבעלים י' זהובים... ובזמן הזה אין מגבין אותו, אבל אם תפס לא מפקינן מיניה".
מצד אחד אנו רואים את עיקר הדין שקבעו חכמים, שיש לשלם עשרה זהובים על גזל מצוה (מדובר בסכום עצום) שהדבר מוכיח על ערכה של מצוה, אך מצד שני היום אין נוהגים לגבות סכום זה.
א. ישנם סייגים נוספים לחובת התשלום על גזל מצוה. המהרש"ל (ים של שלמה, ב"ק ח-ס) כתב שמדובר רק על מצוה דאוריתא, כמו כיסוי הדם, אבל לא על מצוה דרבנ (ובוודאי לא על מנהג שהוא רק משום מעלה וסגולה). מקורו אינו ברור (ועמד על כך קצות החושן שם), אבל נראה שהפוסקים קיבלו את דבריו.
ב. כמו כן מתבאר בסוגיא (מס' חולין פז-א) שהתשלום הוא לא על המצוה עצמה אלא על הברכה, ואם כן מדובר במצוה שמברכים עליה כמו כיסוי הדם. אך מצוה שאין מברכים עליה אין בה דין תשלומים.
ג. כמו כן כתב הסמ"ע (שפב-ה) שדין התשלום הוא בגוזל מצוה שהיתה מוטלת על הנגזל, כמו אדם ששחט חיה או עוף שמצוות כיסוי הדם מוטלת על השוחט. אבל אם אדם נתן לחברו בהמה לשחוט, ובא אחר ושחטה, הוא אינו חייב לשלם כיון שמצוות השחיטה לא היתה מוטלת על הראשון [משום שהוא אינו חייב לאכול בשר כלל].
נראה לי שעל פי כל הנ"ל אין יסוד לתביעה ממונית על פתיחת ההיכל, שאין זו מצוה דאוריתא ואין מברכים עליה, וגם אם כיבדו בה אדם מסויים היא אינה מוטלת עליו.
אם לא קיבלת את המצווה שתרמת עבורה, אינך צריך לתת את התרומה שהתחייבת וגם אם כבר שילמת על המצווה, זכותך לתבוע מבית הכנסת את כספך חזרה, כיוון שזה היה הקדש בטעות. (שבט הלוי ח"ח סימן כה).
הרשמו לקבלת עדכונים