תשלום על עבודה שבוטלה באמצע

השאלה:

שלום וברכה אני עשיתי למישהו מסמכים שיהיה זכאי לקבל סיוע בשכר דירה והסכמנו בינינו שהוא מגיש את המסמכים וחותם במשרד השיכון והוא נותן לי איזה סכום בעד זה שאני אסדר לו את המסמכים. וההסכם היה שהוא נותן לי שיק פקדון לפני שאני מתחיל לעבוד בסכום שקבענו ואני מוציא את זה אחרי שיאשרו לו את הסיוע ממשרד השיכון.

כשסדרתי לו, אז בהתחלה אמר שהוא הולך, ואחרי כמה ימים החליט שלא רוצה, ורוצה לבטל את העסקה.

השאלה כמה הוא צריך לשלם לי את כל הסכום או חלק וכד' תודה רבה

תשובה

למזמין יש שתי אפשרויות האחת להגיש למשרד השיכון ואם לא יאשרו את הבקשה לא ישלם דבר, והשני לשלם את מלוא הסכום שסוכם ביניהם.

ראיות

ראיה לדבר, השולחן ערוך בסימן שלה, ב כתב:

"השוכר את הפועל להביא לו שליחות ממקום למקום, והלך ולא מצא שם מה שיביא, נותן לו שכרו משלם".

וכתב הכנסת הגדולה (הגהות הטור חושן משפט סימן שלד אות ז) במקרה בו שלח שליח לגבות חוב מחו"ל, והשכר של השליח היה חלק מהחוב שיגבה, וכשהגיע השליח לשם גילה שאינו יכול לגבות את החוב (כי כבר שליח אחר גבה אותו) וכתב:

"... ודן המורה שאפילו מה שלקח יהודה לטרף לביתו יחזור, דלא דמי לפועל ששכירותו קצוב, אבל כאן שהתנאי היה כל כך למאה ולא היה שכרו קצוב כפועל דעלמא, הוי כמו שותף ואריס, ואם אירע אונס ולא נגבה החוב הוי פסידא דפועל, ולא יטול אפילו כפועל בטל."

אולם הביא הכנסת הגדולה פוסק שחלק עליו כיוון שעשה שליחותו צריך לשלם לו שכר טרחתו וזו לשונו:

" ויש מי שהשיג עליו ואמר דשאני הכא דהשוכר את הפועל ובא מטר, שלא התחיל הפועל במלאכה, כמ"ש הרב הנמק"י ז"ל. ואף להרמב"ן דס"ל דגם אם התחילו לא זכה בשכרו אם לא עשה מלאכתו, מכל מקום הרי הוא הביא שם מ"ש בגמרא גבי כרוב ודורמסקין דעבד שליח לשליחותיה, ואם כן הכא שכבר הלך יהודה ממצרים לאנדרינופולי עבד שליח שליחותיה מקרי... ... ולכן בין גבה השליח הראשון שהיה השטר חוב בידו בין לא גבה, נוטל השליח השני שכרו משלם על הליכתו לאנדרינופולי, וכאילו השלים לעשות מה שהלך לעשות שם, דהיינו לקחת השטר חוב של לוי, אף על פי שלא לקח כלום כי לא מצא, דומיא דהלך להביא שליחות ולא הביא".

וכך הכריע שם, והביאו הפתחי חושן שכירות פרק יב הערה מה, ועיין עוד בשו"ע שלג, ח ובנתיבות שם סקמ"ו.

ניתן גם להביא ראיה מדברי קצות החושן (שלב,ד). הקצות הסתפק במקרה שהמעסיק והפועל סיכמו ביניהם שחפץ מסוים ישמש כתשלום על עבודת הפועל, והחפץ נשרף. האם המעסיק יוכל לפטור עצמו מתשלום. מסקנתו שם היא שלא ניתן לפטור עצמו, למרות הסיכום, והוא חייב לשלם לו את משכורתו.

מסקנה

לכן נראה שבמקרה שלכם שהאונס נגרם לגמרי כתוצאה ממעשי בעל הבית ולא הפועל, על בעל הבית לשלם את מלוא הסכום או להגיש את הבקשה ואם המשרד ידחה אותה ייפטר.