ריבית על פיגור בתשלום

האם מותר לקבל מקונה המאחר בתשלום סכום כסף מעבר למה שסוכם מראש? אם הקונה מציע מרצונו הטוב להוסיף כסף לאחר שאיחר בתשלום - לרוב הדעות מותר לקבל, ובלבד שלא יאמר שהתשלום הנוסף הוא פיצוי עבור המתנת המעות. אולם לכתחילה הדרך הטובה היא להתנות בתחילת העסקה שכל הסכמי המכירה ותנאי הקנסות על פיגור בתשלומים יהיו על פי היתר עסקה
tags icon תגיות

השאלה

שלום רב

עסק מסחרי שמכר סחורה ללקוח. הלקוח מחויב לשלם בתנאים מסוימים.

כרגע הלקוח לא עומד בתנאי התשלום ורוצה לשלם בתאריכים אחרים לחלוטין. האם מותר לגבות ריבית על הפיגור בתשלום ?

מה הן אמות המידה? כללים לעניין

התשובה

עקרונות איסור ריבית

א. מן התורה אסור לקחת ריבית 'קצוצה'- כלומר תשלום נוסף על ההלוואה שנקבע מראש, בזמן ההלוואה. (בבא מציעא ס' ב'  וסא' ב'. שו"ע יו"ד סי' קסא'.)

ב. מדרבנן אסור ליטול גם ריבית שאינה קצוצה מראש, אלא המלוה דורש אותה בשעת הפירעון. (שם סא' ב'. שו"ע שם).

ג. כלל נוסף, ריבית הנובעת מ"אגר נטר ליה"- כלומר, המתנת המעות ברשות הלווה אסורה, אבל קנס על פעולה שעשה הלווה ואינה קשורה בזמן ההמתנה אינו ריבית. ולכן יש מתירים לקחת קנס חד פעמי על איחור בתשלום כשנקבע לו זמן מסוים והחייב אינו עומד בו. אבל קנס שמתרבה עם הזמן כגון כשעל כל תקופת איחור יש קנס גדול יותר, או כשהמוכר מאפשר לקונה לדחות את זמן הפירעון אלא שישלם יותר עבור הדחיה - דינו כריבית קצוצה כי זה ממש תשלום על המתנת המעות, ולכן הוא אסור (יו"ד סי' קסו' ב', וש"ך שם סק"ח).

מדברי השולחן ערוך (יו"ד קעז,יד) נראה כי אסר גם קנס חד פעמי משום הערמת ריבית, וכן כתב שער דעה (שם ס"ק ט), הרמ"א התיר בדרך מכירה (נותן מעות ומקבל פירות), והש"ך (ס"ק ל) כתב שאין מחלוקת ולכל הדעות בדרך מכירה מותר ובדרך הלוואה אסור.

 

ריבית על פיגור בתשלומים

1) במקרה שהמכירה כבר בוצעה והקונה רק מאחר לשלם - אי אפשר לקנוס את הקונה לשלם יותר ממה שהתחייב כשקנה, ולא ניתן לחדש קנסות באמצע התהליך.

2) אם הקונה יזם מרצונו הטוב להוסיף כסף - לפי הרמ״א (יו״ד קס, ד) מותר (משום שאין זו ריבית שנקצצה מראש והעסקה היא עסקת מכירה). רבי עקיבא איגר (שם) כתב שיש אוסרים גם במכירה כשהקונה משלם יותר ממה שהיה חייב. לכל הדעות בכל המקרים אסור לקונה לומר שהתשלום הנוסף הוא פיצוי עבור המתנת המעות.

3) אם המוכר מבקש לבטל את העסקה בגלל האיחור בתשלום (מקח טעות) -  במקרה שסוכם על תשלום מיידי ניתן לטעון למקח טעות, ואז ניתן לקבוע מחיר חדש, אך במקרה של תשלומים דחויים לא ניתן לעשות כן (עיין בבא מציעא עז: ושולחן ערוך חושן משפט קצ,י).

4) אם סיכמו מראש שיש תוספת תשלום במקרה של הפרת החוזה - הדין תלוי בשיטות שהובאו לעיל בסעיף ג (עיינו עוד בספר משפטי ארץ חלק ד עמוד 47).

5) למעשה הדרך הטובה היא להתנות בתחילת העסקה שכל הסכמי המכירה ותנאי הקנסות על פיגור בתשלומים יהיו על פי היתר עסקה, כגון זה המופיע באתר דין תורה - כאן

הדפיסו הדפסה