חוזה מכר רכב

הרב הלל גפן

מבוא

עסקה למכירת רכב נעשית בסכומים משמעותיים ובדרך כלל בלא ליווי משפטי, וללא חתימה על חוזה כלשהו. על כן, מומלץ שהצדדים לעסקה יהיו מודעים להלכות הנוגעות לעניין.

הנושאים המטרידים את הצדדים לעסקת המכר בדרך כלל הם מועד ואופן העברת הבעלות, ושאלת האחריות לליקויים או לפער בין מחיר העסקה למחיר השוק. התייחסות מיוחדת נדרשת כאשר מדובר בעסקאות שאינן מסתיימות מיד, ויש פער זמנים בין סיכום העסקה לבין העברת הבעלות והחזקה על הרכב.

לפיכך, יש לפתוח בסקירה הלכתית של הנושאים הבאים: מעשה הקניין, חלות קניין במועד מאוחר, האחריות לליקויים, ואונאה במחיר. לאחר מכן יובא נוסח של חוזה מכר רכב שמבוסס על הסקירה.

א. מעשה הקניין

העברת בעלות על פי ההלכה מחייבת ביצוע מעשה קניין.[1] על פי ההלכה מיטלטלין נקנים באחד ממעשי הקניין הבאים: קניין סודר, משיכה ומסירה. נדון בכל אחד מהם ובשייכות שלו למכר רכב.

קניין סודר – זהו מעשה הקניין הפשוט והשכיח ביותר בהלכה, בו הקונה מוסר חפץ ליד המוכר ובתמורה המוכר מקנה לו את המוצר (בדרך כלל, הלה מחזיר לו לאחר מכן את החפץ). קניין סודר מועיל להעברת בעלות בין בקרקעות ובין במיטלטלין,[2] וודאי שניתן לקנות בו את הרכב. אמנם מעשה זה איננו מקובל כיום, אבל אין מניעה מלעשותו.

קניין משיכה[3] – בדרך כלל, משמעותו של קניין משיכה היא, שהקונה מוציא את המוצר שקנה מרשות המוכר ומכניסו לרשות המיוחדת לו.[4] קניין משיכה אינו דורש בהכרח מן הקונה למשוך בכוחו הפיזי את החפץ שאותו הוא מבקש לקנות, ודי בכך שהוא גורם לחפץ שינוע למקום שהוא מעוניין בו. לכן, יכול אדם לקנות בהמה בקניין משיכה אף בכך שיקרא לה והיא תבוא אליו.[5] לפי זה, נהיגה ברכב על ידי הקונה בהחלט יכולה להיחשב כקניין משיכה, אף על פי שהרכב נע בכוח המנוע.

משיכה אינה קונה אלא במקום המוגדר בהלכה כ'סימטא' ולא ברשות הרבים.[6] 'רשות הרבים' היא מקום שהרבים רשאים להלך בו, אך אינם יכולים להתעכב בו, בעוד ש'סימטא' היא מקום שהרבים רשאים גם להלך וגם להתעכב בו.[7] על פי זה, נראה שצדי הרחוב המיועדים לחניית מכוניות נחשבים ל"סימטא", ולכן נהיגה במכונית והחנייתה במקום חנייה מותר היא קניין משיכה.

קניין מסירה – פירושו העברת החבל שבו קשורה הספינה או הבהמה מיד המוכר ליד הקונה, קניין זה מתבצע אך ורק ברשות הרבים.[8] קניין זה מועיל בקניית בהמה וספינה, ולדעת התוספות[9] קניין זה ייחודי רק להם. הרא"ש[10] מסביר, שייחודם של ספינה ובעלי חיים הוא בכך שעל ידי אחיזה ונענוע כלשהו בחבל, הספינה או הבהמה הולכים מכוחו, ולכן מסירתם היא כמו משיכה, אבל שאר מיטלטלין אינם נקנים במסירה. רכב גלגלי ניתן להזיז בקלות יחסית, לכן ייתכן שדינו דומה לספינה. מצד שני הזזתו אינה נעשית על ידי האחיזה בחבל או בהגה וכד'.

מהרמב"ם[11] ומהשולחן ערוך[12] משמע שתיקנו קניין מסירה בספינה כיוון שיש במשיכתה טורח גדול. לאור זאת יש להסתפק האם מסירה תועיל במכונית משום שקשה למושכה בידיים, או שמא אין טורח במשיכת המכונית הואיל וניתן לנהוג בה, ומשום כך אין היא נכללת בתקנת חכמים המאפשרת קניין במסירה.

רישום הרכב – על פי החוק הישראלי מכירת רכב היא מכר של מיטלטלין אשר על פי סעיף 33 לחוק המכר, תשכ"ח 1968, הבעלות בהם עוברת במסירת הממכר ואינה טעונה רישום כלשהו. על פי החוק, רישום זה הוא בעל ערך דקלרטיבי (הצהרתי, המפרסם את העברת הבעלות), שלא כרישום מקרקעין בלשכת רישום המקרקעין שהוא קונסטיטוטיבי (כלומר, מעביר את הבעלות).[13]

אולם, המנהג הוא לראות בהעברת הרישום את מעשה הקניין, ולכן, במסגרת "קניין הסוחרים"[14] ניתן לראות ברישום הרכב את מעשה הקניין שמעביר את הבעלות.

לסיכום, ניתן לקנות רכב בקניין סודר או במשיכה או בהעברת הרישום של הרכב.

ע"פ ההלכה, הצדדים יכולים לסכם באיזה מעשה קניין, מאלה האפשריים, החזקה תעבור, וכך יש לעשות כאשר נחתם חוזה מכר רכב.

ב. דחיית העברת השליטה ברכב

בדרך כלל המוכר מעביר לקונה את החזקה ברכב מיד לאחר ביצוע מעשה הקניין. אולם, לעתים גם לאחר שהצדדים סיכמו שהם רוצים לבצע את העסקה צריך לדחות את מועד הביצוע. למשל, כאשר המוכר עדיין צריך את הרכב לשימושו משום שטרם הספיק לרכוש רכב חדש, או שרכש רכב, אך הוא טרם נמסר לידיו. קיימות מספר דרכים הלכתיות להסדיר מצב כזה, וישנם יתרונות וחסרונות בכל אחת מהן.

דרך אחת: העברת בעלות מיידית והשאלת הרכב למוכר – בדרך זו, העברת הבעלות חלה מיד, הקונה הופך לבעל הרכב עם סיום העסקה, והמוכר משתמש בו בינתיים כשואל.

התוצאה היא שאם הרכב ניזוק או התקלקל לאחר סיום העסקה ולפני העברתו לקונה, יהא על המוכר לשאת באחריות לכך, כדין שואל. משום כך עדיף שהמוכר ימשיך לשלם את דמי הביטוח עד העברת החזקה אל הקונה. החיסרון הוא שבאותם המקרים שגם השואל אינו נושא באחריות, כגון כאשר הנזק נגרם בשל שימוש רגיל בנכס ("מתה מחמת מלאכה") המוכר לא יפצה את הקונה, ויש להניח שרוב הקונים לא ישלימו עם מצב זה. חיסרון גדול מזה יהיה במקרה שהפגם או הנזק שנגרם הוא כה חמור, עד שהקונה לא ירצה עוד ברכב גם אם יתוקן. כך למשל, רבים אינם מעוניינים ברכב שנפגעה שלדתו (פגיעת שאסי). אם נגדיר את הקונה כבעל הרכב ואת המוכר כשואל, הקונה לא יוכל לבטל את העסקה, גם אם קרתה תאונה עם פגיעה בשלדה.

דרך שנייה: "מעכשיו ולאחר העברת החזקה" – דרך נוספת היא קביעה על פיה העברת הבעלות תתחיל מעכשיו, אך תסתיים רק לאחר העברת הרכב לשליטת הקונה. דרך זו מוסברת או כתנאי או כקניין מתמשך או כקניין גוף מעכשיו ופירות לאחר העברת החזקה. הסבר העניין בהרחבה ראו בהקדמה.

דרך שלישית: התחייבות למכור. לכאורה, זהו לעתים המצב הריאלי, שכן הנוסח המקובל בחוזים הוא – "המוכר מתחייב למכור לקונה, והקונה מתחייב לקנות מהמוכר...". באופן זה המוכר נשאר בעל הרכב, והחוזה מחייבו להקנות אותו לקונה בתאריך מסוים.

אלא שיש לבחון את תוקפה ההלכתי של התחייבות מעין זו. ככלל, ההלכה מבחינה בין התחייבות לעשיית פעולה שאיננה תקפה (קניין דברים, ראו בספר זה, במאמר "מבוא לדיני חוזים", עמ' 33) לבין התחייבות ממונית בעלת תוקף.

הבחנה זו מעוררת את השאלה, מה דינה של התחייבות למכור נכס מסוים? האם זו התחייבות לעשיית פעולה ולכן אינה תקפה, או שמא זו התחייבות ממונית, שהיא תקפה? בעניין זה נחלקו הפוסקים. יש הסוברים שהתחייבות כזו היא בגדר "קניין דברים",[15] ויש הסוברים שזו התחייבות ממונית בעלת תוקף,[16] וכך מקובל לפסוק.[17]

דרך רביעית: פיצוי מוסכם על אי ביצוע המכירה – כלומר, שני הצדדים מסכימים לשלם פיצוי במקרה שיחזרו בהם מביצוע העסקה. אם סכום הפיצויים יהיה משמעותי, נראה שהתחייבות כזו עשויה להרתיע את הצדדים מהפרת החוזה, וגם אם החוזה יופר, הצד הנפגע יקבל פיצוי ראוי. בדרך זו נקטנו בחוזה כאן.

אלא שעל פי ההלכה התחייבות כזו היא בגדר אסמכתא[18] (ראו בספר זה, במאמר "מבוא לדיני חוזים", עמ' 40), כיוון שאין בה גמירות דעת שלמה. שכן אדם נוטה לחשוב, באופן טבעי, שלא יידרש למימוש ההתחייבות, ולפיכך הוא לא גומר בדעתו להתחייב לשלם את הפיצוי הכספי.

אמנם, כיוון שיש מקרים שבהם צריך התחייבות מותנית, נמצאו גם הדרכים להתגבר על בעיית אסמכתא.[19] אחת הדרכים המרכזיות נפסקה ברמ"א:[20] "שאם יקנו ממנו בבית דין חשוב ומעכשיו", אין בו משום אסמכתא. הרמ"א[21] מוסיף ואומר שאין צורך לעשות בפועל קניין בפני בית דין, ודי אם המתחייב הודה בכך שקניין כזה נעשה, אף שברור שהקניין לא נעשה בפני בית דין, כיוון ש"הודאת בעל דין כמאה עדים דמי".

דרך זו אמנם לא תחייב את הצדדים לבצע את העסקה, אולם, היא יוצרת תמריץ לביצוע ומבטיחה פיצוי למי שנפגע מביטול העסקה.

ג. אונאת מחיר

על פי ההלכה ניתן לבטל עסקה במיטלטלין במקרה שהמחיר שנקבע סוטה באופן ניכר ממחיר השוק של המוצר.[22] אפשר למנוע את ביטול העסקה על ידי הסכמה מראש למחול על ההפרש בין מחיר השוק לסכום ששולם, אלא שאז יש להגדיר מראש מהו הסכום עליו מוכנים הצדדים למחול עקב פער בין מחיר השוק למחיר שנקבע.[23] כמו כן, צריך שסכום המחילה יהיה סביר, כדי שלא יוכל המתאנה לטעון שחשב שההתנאה אינה רצינית, ולא הייתה לו גמירות דעת למחול.[24] אולם כיוון שקשה לדעת את סכום הסטייה ממחיר השוק, ניתן לקבוע סכום מקסימלי באחוזים, שעד שם המתאנה מוחל,[25] וכן נהגנו בחוזה שלפנינו.

ד. ליקויים ופגמים

אחת מנקודות המחלוקת השכיחות בקנייה ומכירה של כלי רכב מתעוררת במקרה שמתגלים פגמים וליקויים ברכב. הנושא בעייתי במיוחד במכירת רכב משומש, שברור שיש בו ליקויים מסוימים, והשאלה היא על אילו ליקויים הסכים הקונה למחול ועל מה התעקש.

העיקרון המרכזי בענייני ליקויים במקח וממכר הוא ש"כל הלוקח סתם אינו לוקח אלא דבר השלם מכל מום".[26] משום כך, אם נתגלה מום במוצר שנמכר, הקונה רשאי לבטל את העסקה. לעניין זה, אין זה משנה אם המוכר ידע או לא ידע על קיומו של פגם במוצר שהוא מכר.[27] זכותו של הקונה לבטל את העסקה גם אם עבר זמן רב בין הקנייה לגילוי המום.[28] כמובן, חובת הראיה על כך שהמום היה קיים במקח כבר בשעה שהיה ברשות המוכר מוטלת על הקונה, כיוון שהמוציא מחברו עליו הראיה.[29]

אם נערכה בדיקה של הרכב במכון רישוי ונתגלו בו פגמים מסוימים, הקונה לא יוכל לדרוש את ביטול העסקה עקב אותם פגמים, משום שהיה מודע להם. לעומת זאת, יוכל הקונה לדרוש את ביטול העסקה עקב פגמים שלא התגלו בבדיקה.

אם לא נערכה בדיקה כזו מתעוררת השאלה האם אי בדיקת הרכב בידי הקונה, מעידה על מחילה כללית על כל הפגמים שיימצאו?

כמה פוסקים[30] כתבו ש"אם היה דבר שהלוקח יכול להבחין בו לאלתר, כגון שיכול לנסותו ולטועמו, ולא הקפיד לעשות זאת והמוכר מכר לו סתם, אינו חוזר". פוסקים[31] אחרים חלקו על סברה זו מכל וכל, ויש[32] שהשתמשו בה באופן חלקי. ייתכן גם שהדעה הראשונה אינה אמורה אלא בדבר שקל לבררו לאלתר, אולם רכב הוא דבר שהלוקח אינו יכול לבודקו לאלתר בכוחות עצמו, והוא צריך לקחתו למכון מיוחד ולשלם על כך. מכל מקום, כיוון שהדברים שנויים במחלוקת יש להבהיר את הדברים בחוזה כדי למנוע הסתמכות של הנתבע על עמדה הפוטרת אותו ("קים לי").

יש מוכרים המבקשים להגן על עצמם מפני תביעה לביטול העסקה בשל פגם או מום שהתגלו ברכב לאחר הקנייה על ידי הוספת סעיף בחוזה המכר לפיו הקונה מוחל על כל טענות פגם, ליקויים ותקלות הקשורות ברכב מבחינה מכנית. אלא שלדעת הרמב"ם[33] מחילה אינה מועילה כאשר מדובר על סכום לא קצוב, וכן פסק גם השולחן ערוך.[34] לפי זה, כדי שסעיף המחילה יהיה תקף, יש לקצוב את סכום המחילה, ולנסח כך: "הקונה מצהיר בחתימתו על חוזה זה, שהוא מוחל על כל טענות אונאה, פגם, ליקויים ותקלות הקשורות ברכב מכל בחינה שהיא, המפחיתות את מחיר הרכב עד לסכום של %___ מן המחיר שנקבע בחוזה".

ה. ביטול העסקה או תיקון הפגם

מעיקר הדין, אם נמצא מום משמעותי במקח, הרי זה מקח טעות, והעסקה מתבטלת גם אם המום לא הפחית בהרבה את שווי המקח.[35] אולם, ישנם מקרים שבהם הקונה אינו רשאי לבטל את המקח, ועליו להסתפק בתיקון הפגם.[36] הרמ"א[37] השתמש בשתי הגדרות שונות כדי להסביר את ההבדל בין שני המקרים. בתחילת דבריו הוא כתב שאם שמו של המקח לא השתנה בעקבות הפגם – ניתן לתקן, אבל אם השתנה שם המקח בעקבות הפגם – המקח בטל ("שהרי בית מכר לו ועדיין נקרא בית").

לעומת זאת, בסוף דבריו הוא חילק בין פגם בגוף המקח לעומת פגם שאינו בגוף המקח, כלומר אם הפגם הוא בגוף המקח – העסקה בטלה למרות ששם המקח לא השתנה בעקבות הפגם. הטעם לכך הוא שאם הפגם יתוקן הדבר נחשב כ"פנים חדשות", כביכול חפץ חדש שלא היה קיים בשעת המקח, ומעשה הקניין שנעשה לא התייחס אליו, ומשום כך לא קנהו. רבים מן האחרונים פסקו כשיטה זו.[38]

לפי זה היה מקום לומר שאם נמצא פגם באביזר חיוני ברכב, שבלעדיו אין הרכב מסוגל לנסוע כראוי, הרי זה מקח טעות, אפילו אם המוכר מוכן לתקן את הדרוש תיקון.

למעשה, הפעלת כלל זה במכירת רכב עלולה לגרום נזקים לא סבירים למוכר, כגון שבינתיים השתמש בכסף שקיבל, וקשה לו עתה להשיג מעות, ועוד, החזרת הרכב למוכר תגרום לרישום נוסף של בעלות על הרכב (על שם הקונה, וחזרה על שם המוכר) מה שיפחית את ערכו של הרכב. במקרים רבים המוכר כלל אינו אשם, כיוון שכלל לא היה מודע לליקויים ברכב. משום כך יש מקום לקבוע בחוזה, בהסכמת הצדדים, שאם נמצא פגם ברכב, שאינו משמעותי לתפקוד הרכב, לא יחול דין מקח טעות, אלא הפגם יתוקן על חשבון המוכר, או, אם הקונה יסכים לכך, או שאי אפשר לתקן, המוכר ישיב רק את דמי ירידת הערך עקב הפגם.

לאור העקרונות האמורים לעיל, להלן נוסח חוזה מבואר.

חוזה מכר רכב עם הערות מבארות

חוזה מכר רכב

מבוא:

נערך ונחתם ב____ ביום __ בחדש __ שנת התש__ ( _/ _/ _ למניינם)

בין:

שם ________________________ ת.ז. _____________________

כתובת ________________________________________________

טלפון _____________ טלפון נייד _____________ דוא"ל _____________________

(להלן: המוכר)

לבין:

שם ________________________ ת.ז. _____________________

כתובת ________________________________________________

טלפון _____________ טלפון נייד _____________ דוא"ל _____________________

(להלן: הקונה)

המוכר מצהיר שהוא הבעלים החוקי והבלעדי של הרכב מסוג ________ שנת ייצור ________ דגם ________ רישוי מס'________ שלדה מס' ________ מנוע מס' ________ (להלן: הרכב).

המוכר מצהיר כי הרכב נקי מכל חוב או שעבוד ו/או שניהם ו/או עיקול ו/או זכויות צד ג' אחרות, ואין שום הגבלה או מניעה מצד שום גורם אחר למכירת הרכב הנ"ל; וכי פרטי הרכב זהים לאלה המופיעים ברישיון המקורי של הרכב; וכי לא נעשו ברכב שינויים שאינם מותרים בחוק ולא שינויים המחייבים עדכון הרישיון; וכי שולמו כל המסים, האגרות והתשלומים המוטלים על הרכב במלואם.

הקונה מצהיר שבדק את הרכב בדיקה חיצונית ופנימית ומצא אותו תקין לשביעות רצונו והוא מעוניין לרכוש אותו.

לפיכך הוסכם בין הצדדים:

1. המבוא לחוזה זה הוא חלק בלתי נפרד ממנו.

העברת הבעלות והחזקה

2. המוכר מתחייב למכור לקונה את הרכב, והקונה מתחייב לשלם את תמורתו.
3. הבעלות על הרכב תועבר ברישום הרכב במשרד הרישוי[39] שתתבצע בין יום _______ ליום _______. במעמד הרישום תועבר החזקה לקונה, והקונה ישלם למוכר את תמורת הרכב.
4. עד שעת העברת החזקה ברכב כאמור בסעיף 3, יהיה המוכר אחראי באופן מלא לתקינות הרכב וישלם כל חוב החל על השימוש ברכב, לרבות דו"חות חניה וקנסות תעבורה, בין אם קיומם ידוע בעת העברת החזקה לקונה ובין אם יגיעו לידיעת הצדדים לאחר מכן. משעת העברת החזקה, יהא הקונה אחראי באופן בלעדי לחובות האמורים.
5. המוכר מצהיר כי הרכב מבוטח בביטוח חובה תקף וכן בביטוח צד שלישי/ביטוח מקיף (מחק את המיותר). המוכר יודיע לחברת הביטוח על ביטול הביטוחים 5 ימים לאחר יום העברת החזקה בפועל לקונה, אלא אם יקבל מוקדם יותר הודעה מהקונה כי ביטוחי הרכב מטעם הקונה הוסדרו ונכנסו לתוקף.

התמורה

6. הקונה והמוכר הגיעו להסכמה בדבר מחיר הרכב, שהוא סך _______ ש"ח (במילים: ______________ ש"ח). במחיר זה כלולים כלי הנהג: צמיג רזרבי, מַגְבֵּהַּ (ג'ק), מפתח אומים, משולש אזהרה, רדיו. חפצים נלווים אחרים שאינם נצרכים לתפקוד הרכב אינם בכלל, אא"כ הם מוזכרים בהסכם.[40]
7. במעמד חתימת חוזה זה שילם הקונה מקדמה בסך _______ ש"ח,[41] ואת היתרה בסך _______ ש"ח ישלם במעמד העברת הבעלות והרישום (כאמור בסעיף ‎3) במזומן או בשֶׁק בנקאי.

אונאת מחיר

8. הקונה והמוכר מודים בחתימתם על חוזה זה שהם מוחלים על כל טענות אונאה במחיר הסוטה ממחיר השוק בהפרש של עד 40%.[42]

פגמים וליקויים (מחקו את המיותר):

9. אפשרות א: הקונה מודה בחתימתו על חוזה זה שהוא מוחל על כל טענות אונאה, פגם, ליקויים ותקלות הקשורות ברכב מבחינה מכנית או חיצונית, המפחיתות את מחיר הרכב עד 40% ממחיר השוק של רכב תקין.[43]
10. אפשרות ב: לקונה ולמוכר ידוע על מצבו המכני והחיצוני של הרכב על פי בדיקה שנערכה ב________. רשימת הליקויים שהתגלו בבדיקה מצורפת כנספח לחוזה זה. ביחס אליהם, ולכל נתון שהיה ידוע לקונה, הוא מוחל על כל טענות אונאה, פגם, ליקויים ותקלות הקשורות ברכב מבחינה מכנית או חיצונית.

הפרת ההסכם על ידי אחד הצדדים

11. (א) אם לא עמד המוכר בחלקו בהסכם זה, כגון שלא העביר את הבעלות והחזקה במועד שנקבע[44] או אם התברר שלא כל הצהרותיו המופיעות במבוא אמיתיות, אזי רשאי הקונה לדרוש מהמוכר את קיום העסקה או לבטל את העסקה. במקרה של הודעת ביטול, המוכר יחזיר את המקדמה. בשני המקרים הוא מתחייב לשלם לקונה מעכשיו[45] סך 15% מהעסקה ש"ח[46] כפיצוי מוסכם על הפרת ההסכם.

(ב) אם לא עמד הקונה בחלקו בהסכם זה, כגון, שלא שילם למוכר את התמורה באופן או במועד שסוכם, אזי רשאי המוכר לדרוש מהקונה לקיים את העסקה ולשלם את יתרת התמורה או לבטל את העסקה. והקונה מתחייב מעכשיו לשלם למוכר 15% מהעסקה כפיצוי מוסכם על הפרת ההסכם. במקרה של ביטול העסקה, רשאי המוכר לגבות סכום זה מתוך המקדמה שקיבל ועליו להחזיר לקונה את היתרה, אם יש יתרה.

(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו – (ב) לעיל, לא יהווה איחור של עד 7 ימים מקיום התחייבות כל אחד הצדדים כהפרת ההסכם.

(ד) אם יוכח שנגרם נזק לאחד הצדדים, יוכל הצד הנפגע לתבוע אותו במקום הפיצוי שנקבע לעיל.

(ה) אם ההסכם לא בוצע עקב אונס גמור, או שחל שינוי משמעותי במצב הרכב[47] בין החתימה על החוזה לבין העברת הבעלות והחזקה, אזי ניתן לבטל את העסקה בלא חיוב בפיצוי מוסכם, ועל המוכר להחזיר את המקדמה.

(ו) הבורר המוזכר לקמן רשאי להפחית את סכום הפיצוי. כמו כן, כל התשלומים המוזכרים בסעיף זה יבוצעו על ידי החייב תוך 7 ימים לאחר דרישת בעל החוב.

12. הוצאות העברת הבעלות יחולו על ____________.

הסכם בוררות ותוקף הלכתי

13. הצדדים קיבלו על עצמם את ___________________________________ כבורר מוסכם (להלן, "הבורר"), אם הבורר לא יוכל או לא ירצה לדון בעניין, הצדדים מקבלים את בית הדין שיבחר הבורר. חתימה על החוזה דינה כחתימה על הסכם בוררות כמשמעה על פי דין תורה וחוק המדינה.[48]
14. הצדדים קיבלו על עצמם, את הבורר, בין לדין תורה בין לפשרה, והם מתחייבים לשלם על נזקים עקיפים (גרמא) ועל מניעת רווח כפי שיקבע הבורר,[49] במקרה שיש לבורר שטר בוררות – כפי שמפורט באותו שטר בוררות. כל תביעה או טענה הנוגעת לחוזה זה, תתברר בפניו, ועל פי כל ראיה שהבורר רואה אותה כמספקת.[50]
15. שינוי בחוזה יהיה תקף רק אם ייעשה בכתב ובחתימת הצדדים.[51] כל אחד מהצדדים אשר הצד השני חייב לו חוב לפי חוזה זה, והבורר לא השתכנע שהחוב נפרע, נאמן כשני עדים על הצד השני, יורשיו או חליפיו, לטעון שהחוב טרם נפרע. במקרה כזה, יפרע הנתבע את החוב באופן מיידי, בלא חרם, שבועה וכדומה.[52]
16. הצדדים מקבלים על עצמם את דעת הפוסק המקיים הסכם זה ומתחייבים על פי דעתו,[53] הצדדים מודים שכל ההתחייבויות וההקנאות נעשו על פי "היתר עסקא" כתיקון חכמים,[54] ושכל התנאים נעשו על פי דיני התנאים כתקנת חכמים.[55] כל הקניינים, החיובים ותנאי הסכם זה נעשו בקניין היותר מועיל[56] על פי דין תורה בכלי הכשר לקנות בו בבית דין חשוב מעכשיו באופן שאין בו אסמכתא, כתקנת חכמים.[57]
17. הודעה שתישלח בדואר רשום תיחשב כמי שהגיעה לידי הנמען תוך 72 שעות משעת שליחתה.

ועל כל הנ"ל באנו על החתום: