אדם שעזב את עבודתו בגלל מחלוקת על הפרטים שסוכמו עם המעסיק

שאלה

שלום כבוד הרב הועסקתי בישיבה במשך 4 שנים + בהתחלה כאברך עם בחורים ולאחמ''כ כמזכיר במשך 3 שנים + , התשלום נעשה בשחור , ובתחילת שנת הלימודים הנוכחית סיכמתי איתו העלאת שכר חדשה במייל וכתבתי לו במייל הסיכום שאני ממשיך את עבודתי בישיבה לאור העלאה של הסכום כנטו!! ולא החזיר שום מייל ולא אמר מילה אבל בידוע שראה את המייל ונתן לי להמשיך את עבודתי בישיבה באלול ותשרי כבכל עת מה שקרה זה שהגיע תחילת החודש הנוכחי והוא בא לשלם לי את המשכורת במחיר החדש והוא פתאום אמר שדעתו בסכום לברוטו ולא לנטו ואני לא הסכמתי והוא גם שלח לי הסכם עבודה לא הוגן ולא ישר ובעקבות כך אני נעצרתי מעבודתי ולא המשכתי ומצד שני עוד לא הודעתי על עזיבתי , השאלה שלי האם אני זכאי לפיצויים על אף שהוחזקתי בשחור והאם זה נקרא הרעת תנאים? תודה

תשובה

לא ניתן להכריע בדיני ממונות ללא שמיעת שני הצדדים ולכן נענה לפי מה שאתה מצייר לפנינו.  

שינוי השכר

שינוי השכר הוא שינוי בתנאי העסקה, לכן בינך ובין המעסיק היה צריך להיכרת הסכם עבודה חדש.

כל הסכם עבודה מחייב מעשה קניין שיבחין בין שלב המשא ומתן ובין השלב שבו הצדדים מחויבים זה לזה ולא יכולים לשנות את פרטי ההסכם ביניהם. מעשה הקניין בעבודה יכול להיות חתימה על חוזה עבודה (שיחייב כשטר), תשלום מקדמה, או אפילו הליכה למקום העבודה (שו"ע חו"מ שלג, א).

מעשה הקניין מחייב אם הפרטים הוסכמו ואז נעשה מעשה קניין.

במקרה שלפנינו העובד שלח דוא"ל למעביד, המעביד ראה את הדוא"ל אולם טוען שלא הסכים לכל הפרטים הכתובים בו. כיוון שהמעביד ראה את הדוא"ל אך מעולם לא אישר אותו, אין הדוא"ל הזה מחייב. הכלל האומר ש'שתיקה כהודאה' אינו תקף בכל המקרים: הפרטים השונים בהם שתיקה נחשבת כהודאה מנויים בנתיבות (פא, ד): וביניהם שדווקא אם שתק מול מעשה גמור ומחייב ולא אמר דבר יש בכך משום הודאה אבל אם לא מדובר על מעשה גמור אלא רק על דיבור לא מחייב של הצד השני, אין שתיקה כהודאה.  במקרה בו המעביד שתק, יתכן שלא הסכים לפרט הספציפי הזה, ולכן אין בכך ששילם יותר בחודש אוקטובר ראיה שהסכים לתנאי של תשלום נטו.

פיצויי פיטורים

לכן אם הפרט היחיד שבגללו עזבת הוא המחלוקת בנוגע לשכר- אין בכך הרעת תנאים אלא התפטרות שלך.

הפוסקים נחלקו האם החובה לשלם פיצויי פיטורים או את שאר הזכויות הסוציאליות של העובד היא חובה הנובעת ממנהג המדינה, או שמא מדינא דמלכותא דינא. מנהג מדינה-ראו לדוגמא בפד"ר ח"א עמוד 331: " ...אולם מאחר שבזמננו נתפשט מנהג זה של תשלום פצויים לעובדים, ומנהג זה נפוץ ונתקבל בכל הארץ, יש לבוא ולחייב בזה מצד ד"ת לפי הכלל האמור בהלכות שכירת פועלים: הכל כמנהג המדינה..." ואין כל הבדל בין עבודה ב'שחור' או ע"י תלוש (ראו כתב עת עומקא דדינא ח"א עמו' ריט). אולם פוסקים אלו יסברו שאם העובד מחל על זכויותיו במפורש מחילתו מחילה. ישנם פוסקים הסוברים שזכויותיו הסוציאליות של העובד מחייבות בגלל דינא דמלכותא דינא, ואז על זכויות מסויימות לא מועילה מחילה אם ע"פ החוק אסור לעובד למחול על זכויותיו (ראו  הרב אורי סדן 'אורות החושן'  עמו' 56 ובמקורות שם). פיצויי פיטורים הם דוגמא לזכות שאסור לעובד למחול עליה.

במקרה שלך אם לא היתה מחילה גמורה שלך על הזכויות, מגיעות לך זכויות סוציאליות מסויימות לכל השיטות והדעות ( לדוגמא פנסיה שחלק ממנה מגולם כפיצוי שעובד יכול למשוך גם את התפטר ולא פוטר). 

סיכום: נראה שלפי דבריך אתה התפטרת. לכן מגיעות לך רק את הזכויות המגיעות למי שמתפטר, ולא את הזכויות המגיעות למפוטר.