גנב שתרם רכוש גנוב למוסד צדקה

גנב שתרם רכוש גנוב למוסד צדקה. המוסד מכר את הרכוש. האם הוא צריך לשלם לבעלים
tags icon תגיות

השאלה: אדם תרם רכוש לצדקה, בדיעבד מתברר למוסד שהתורם גנב את הרכוש , בעוד שהבעלים לא היו ערים לכך שרכושם נגנב. בעת קבלת הרכוש פעל המוסד בתום לב גמור, והרכוש כבר נמכר והתמורה גם היא כבר איננה. עכשיו מגלים הבעלים שרכושם נגנב ודורשים החזר מן המוסד. האם הבעלים המקוריים של הרכוש יכולים לתבוע את המוסד להחזרת הרכוש?

תשובה

המוסד פטור מתשלום, אולם הנגנב צריך לפנות ולתבוע או את הגנב או את מי שהרכוש כרגע בידיו.

הרחבה

האם היה יאוש?

פסק הרמ"א (חו"מ שסח) שסתם גנבה יאוש בעלים אלא אם כן יודעים אנחנו שהבעלים לא התייאשו. במקרה שלפנינו הבעלים לא ידעו שנגנב מהם רכוש, וניתן לומר שיאוש שלא מדעת אינו יאוש (ב"מ כא: ושם מבואר שהמחלוקת זהה הן בגנבה והן באבדה, וראו פתחי חושן גנבה פרק ב הערה לט וצ"ע בדבריו). אם כן מדובר במקרה בו לא היה יאוש כאשר החפץ הגיע לידי מוסד הצדקה. אולם היה יאוש לאחר שהמוסד מכר את הרכוש הגנוב לאחרים. במקרה זה נחלקו הפוסקים האם כאשר יש שינוי רשות ואחר כך יאוש האם יש בכך משום שינוי רשות, אולם בכל הנוגע למוסד הצדקה לא היה יאוש כל עוד החפץ היה בידיהם ולכן אין דיון זה רלבנטי להם.

אם לא היה יאוש, האם יש תקנת השוק?

אם לא היה יאוש הלוקח חייב להחזיר לבעלים החוקי את הרכוש שלו, 'והשיב את הגזלה'. אולם תקנו חז"ל במקרה זה שהבעלים החוקי ישלם ללקוח את הכסף ששילם לגנב ויחזיר את החפץ לבעליו החוקי (שו"ע חו"מ שנו,ב). כל זה אמור בקונה מגנב שאינו מפורסם, אך הקונה מגנב מפורסם לא עשו בו תקנת השוק לדעת המחבר (שו"ע שנו,ב) ולדעת הרמ"א עשו בו תקנת השוק. (שם).

נחלקו הראשונים האם תקנת השוק קיימת רק אם מדובר על מכירה אולם במתנה אין תקנת השוק, או שמא אין הבדל (ש"ך חו"מ שנו, ד, פתחי חושן גנבה ג, יב). במקרה של צדקה נראה שלכו"ע אין תקנת השוק שכן לא ניתן לומר שנתן מתנה כיוון שעשה לו טובה (ראו סברה מעין זו בשו"ת משפטים ישרים חלק א סימן קמז). ולכאורה אם כן, אם לא היה יאוש מוסד הצדקה היה צריך להשיב את החפץ לבעלים הראשון ולא לקבל שום תמורה. אולם אחרי שהמוסד מכר את החפץ לקונה השני יש מחלוקת בין הפוסקים האם אצל הקונה השני יש תקנת השוק (שו"ע חו"מ שנו, י ובסמ"ע שם).

מכל מקום התביעה של הנגנב היא תמיד מול הלוקח שהרכוש בידיו כעת או עם הגנב הראשון ולא עם מי שהיה באמצע (מוסד הצדקה). את מוסד הצדקה יכול לתבוע הלוקח השני במידה וייפגע.  

הדפיסו הדפסה

הרשמו לקבלת עדכונים

איסורי ריבית בכיבודים בבית הכנסת

האם מותר לתת כיבודים בבית הכנסת למי שהלווה כספים לבנייתו? אם כיבודים אלו לא נמכרים בבית כנסת זה, והמ...

ספק במתנה: האם החותן נתן את הכסף ללא תנאים או שהייתה כוונה להחזר?

לאחר פטירת החותן, בנו טוען שהכסף שהעניק להגדלת דירת בתו וחתנו היה הלוואה או השקעה, בעוד שהחתן והבת ל...

זכויות בעל הקרקע מול החזקת הרבים- מיצר שהחזיקו בו רבים

האם שביל ציבורי שנכנס לשטח פרטי ללא רשות מעניק לרבים זכות להחזיק בו, או שבעל הקרקע יכול לדרוש את ביט...

תשלום דמי שכירות על תקופה שבה הבית לא היה ראוי למגורים

אין צורך לשלם על תקופה שבה הבית לא היה ראוי למגורים...

שימוש בקיר משותף לאחר שהפסיקו להשתמש בו

צינור שעבר מהגג לדירה בתוך קיר משותף, גם אם למשך כמה שנים הפסיק השכן להשתמש בו - הוא יכול לשוב ולהשת...

הלוואה ממקום עבודה, שמצויין בה סכום הריבית אך זאת אינה נגבית בפעל

מי שלווה ממקום העבודה שמחוייב לציין מה הריבית אך איננו גובה אותה בפעל - אין בו איסור ריבית...
למאגר השו"תים קראו עוד