גנב שתרם רכוש גנוב למוסד צדקה

גנב שתרם רכוש גנוב למוסד צדקה. המוסד מכר את הרכוש. האם הוא צריך לשלם לבעלים
tags icon תגיות

השאלה: אדם תרם רכוש לצדקה, בדיעבד מתברר למוסד שהתורם גנב את הרכוש , בעוד שהבעלים לא היו ערים לכך שרכושם נגנב. בעת קבלת הרכוש פעל המוסד בתום לב גמור, והרכוש כבר נמכר והתמורה גם היא כבר איננה. עכשיו מגלים הבעלים שרכושם נגנב ודורשים החזר מן המוסד. האם הבעלים המקוריים של הרכוש יכולים לתבוע את המוסד להחזרת הרכוש?

תשובה

המוסד פטור מתשלום, אולם הנגנב צריך לפנות ולתבוע או את הגנב או את מי שהרכוש כרגע בידיו.

הרחבה

האם היה יאוש?

פסק הרמ"א (חו"מ שסח) שסתם גנבה יאוש בעלים אלא אם כן יודעים אנחנו שהבעלים לא התייאשו. במקרה שלפנינו הבעלים לא ידעו שנגנב מהם רכוש, וניתן לומר שיאוש שלא מדעת אינו יאוש (ב"מ כא: ושם מבואר שהמחלוקת זהה הן בגנבה והן באבדה, וראו פתחי חושן גנבה פרק ב הערה לט וצ"ע בדבריו). אם כן מדובר במקרה בו לא היה יאוש כאשר החפץ הגיע לידי מוסד הצדקה. אולם היה יאוש לאחר שהמוסד מכר את הרכוש הגנוב לאחרים. במקרה זה נחלקו הפוסקים האם כאשר יש שינוי רשות ואחר כך יאוש האם יש בכך משום שינוי רשות, אולם בכל הנוגע למוסד הצדקה לא היה יאוש כל עוד החפץ היה בידיהם ולכן אין דיון זה רלבנטי להם.

אם לא היה יאוש, האם יש תקנת השוק?

אם לא היה יאוש הלוקח חייב להחזיר לבעלים החוקי את הרכוש שלו, 'והשיב את הגזלה'. אולם תקנו חז"ל במקרה זה שהבעלים החוקי ישלם ללקוח את הכסף ששילם לגנב ויחזיר את החפץ לבעליו החוקי (שו"ע חו"מ שנו,ב). כל זה אמור בקונה מגנב שאינו מפורסם, אך הקונה מגנב מפורסם לא עשו בו תקנת השוק לדעת המחבר (שו"ע שנו,ב) ולדעת הרמ"א עשו בו תקנת השוק. (שם).

נחלקו הראשונים האם תקנת השוק קיימת רק אם מדובר על מכירה אולם במתנה אין תקנת השוק, או שמא אין הבדל (ש"ך חו"מ שנו, ד, פתחי חושן גנבה ג, יב). במקרה של צדקה נראה שלכו"ע אין תקנת השוק שכן לא ניתן לומר שנתן מתנה כיוון שעשה לו טובה (ראו סברה מעין זו בשו"ת משפטים ישרים חלק א סימן קמז). ולכאורה אם כן, אם לא היה יאוש מוסד הצדקה היה צריך להשיב את החפץ לבעלים הראשון ולא לקבל שום תמורה. אולם אחרי שהמוסד מכר את החפץ לקונה השני יש מחלוקת בין הפוסקים האם אצל הקונה השני יש תקנת השוק (שו"ע חו"מ שנו, י ובסמ"ע שם).

מכל מקום התביעה של הנגנב היא תמיד מול הלוקח שהרכוש בידיו כעת או עם הגנב הראשון ולא עם מי שהיה באמצע (מוסד הצדקה). את מוסד הצדקה יכול לתבוע הלוקח השני במידה וייפגע.  

הדפיסו הדפסה

הרשמו לקבלת עדכונים

חתימה על חוזה עם סעיף סמכות שיפוט לבית משפט ולא לבית דין – האם מותר?

מותר לחתום על חוזה הכולל סעיף סמכות שיפוט לבית משפט ולפי חוקי המדינה. הסעיף נחשב תנאי שאינו תקף הלכת...

השקעה במניות ממונפות בחו''ל

מותר להשקיע בקרנות סל ממונפות בחו"ל, משום שלרוב מדובר בחברות שבבעלות גויים. בנוסף, לפי דעות מקילות ...

זכויות העובד במקרה שהועסק ללא תלוש (בשחור)

עובד שעבד ללא תלוש ("בשחור") זכאי לפיצויי פיטורין ולפנסיה לפי החוק. בבתי הדין לממונות נפסק שחובות א...

האם מותר לעבוד בעיתון שמפרסם ידיעות על אנשים, או שיש בכך לשון הרע?

נחלקו הפוסקים האם מותר לפרסם בעיתון ידיעות על אנשים, ובפשטות הדבר תלוי בשאלה איזו ידיעה. יש ידיעות מ...

אחריות בעל כלב על נזקי עובר אורח שנתקל בכלב לא קשור

עובר אורח שנתקל בכלב לא קשור ונפגע עשוי לזכות בפיצוי מבעל הכלב. החיוב עשוי להיגזר מהגדרת הכלב כ"בור...

שכן שהרחיב את דירתו ומחמת כן נכנסים חתולים לשכן על מי מוטל להרחיקם

שכן שהרחיב את דירתו וכתוצאה מכך עולים חתולים ומפריעים לשכן שמעליו – התעוררה השאלה על מי מוטלת החובה ...
למאגר השו"תים קראו עוד