ערך הערבות ביהדות

אהבת הזולת היא תוצאה של ערך הערבות ההדדית, והיהדות ספוגה בערך המרכזי הזה – "מלמד שכל ישראל ערבים זה בזה". ערך זה בא לידי ביטוי בכמה חובות, כגון, החובה לסייע לנזקק: "...על כן אנכי מצוך לאמר פתח תפתח את ידך לאחיך לעניך ולאבינך בארצך", כמו גם החובה לסייע לאדם הנמצא בסכנת חיים.

ובכל זאת, בימי שלום הערבות ההדדית מוגבלת על ידי הכלל "חייךָ קודמים לחיי חברך". כלומר, יש לאדם להעדיף את חייו שלו על פני חייו של חברו. החובה לסייע לאדם במצוקה מסתיימת במקום בו האדם מסכן את עצמו, או מביא את עצמו למצב מצוקה. כך שברור שאיננו מצפים מאדם לתת את כל רכושו לעניים, ולהפוך לנזקק, או למות כדי שאדם אחר יחיה.

ערך הערבות בלחימה

בזמן מלחמה, וליתר דיוק, בזמן לחימה (ובכלל זה עימות מוגבל), מתרחש שינוי דרמטי מבחינת עוצמת המחויבות הנגזרת מהערבות ההדדית. מהותה של הלחימה היא ההחלטה להורות לאדם לסכן את עצמו. כאשר מדובר על מלחמת הגנה, החלטה זו משמעה האפשרות להקריב את חייהם של אנשים מסוימים למען חייהם של אחרים.

ההסבר המוסרי לערך הערבות הוא שבלחימה איננו מסתכלים רק על הפרט אלא בעיקר על הכלל – הציבור, העם – שפועל כגוף אחד למען הגנתו. ברוח זו גם ההלכה מתירה ואף מחייבת את היחיד לסכן את עצמו בזמן לחימה, כפי שקבע האלוף (במיל.) הרב שלמה גורן, בהיותו הרב הראשי לישראל (תורת המדינה, עמ' 398):

כאשר מדובר במלחמה אין הגורם של פיקוח נפש של יחידים יכול לעכב את הליכיה של המלחמה. משום שכל המלחמה היא של העם כולו...

מקור הדברים בדברי הרמב"ם (מלכים ז, טו):

...ומאחר שיכנס בקשרי המלחמה... וישים נפשו בכפו ולא יירא ולא יפחד ולא יחשוב לא באשתו ולא בבניו אלא ימחה זכרונם מלבו ויפנה מכל דבר למלחמה...

יש בכך הוראה ללוחם לראות את עצמו כחלק מהכלל ולא כפרט, כאינדיבידואל. במילים אחרות, בזמן לחימה - ישנה ראייה קולקטיבית בה היחיד נתפס כחלק מכלל, ועל כן, הוא נדרש לסכן את עצמו למען הכלל.

פוסקי זמננו עסקו רבות בערך הערבות, הראשון שבהם הוא תשובותיו היסודיות של הראי"ה קוק (משפט כהן, סימנים קמב-קמד, קמח) בעניין מסירות נפש למען כלל ישראל.

בתשובות אלה קובע הרב קוק שבזמן מלחמה ישנם כללים ייחודיים, שביסודם עומד ערך הערבות ההדדית, והראייה הקולקטיבית. ערכים אלה מאפשרים לצבא להחליט לסכן את מקצת החיילים על מנת להציל את הכלל.

יישום ערך הערבות

בהמשך לכך עסקו תלמידיו של הרב קוק ביישום העיקרון. הרב שאול ישראל דן בשאלת חילוץ פצועים באסון צור (מלחמת לבנון הראשונה), כאשר פינוי מהיר של ההריסות לטובת פצוע אחד עלולה לפגוע בלכודים אחרים. כמו כן, עסק הרב ישראל במבצע יונתן (אנטבה) לאור ההלכה בהקשר של ערך הערבות ההדדית. תלמידו, הרב יעקב אריאל דן בשאלת היסוד של סיכון עצמי לשם הצלת אחרים במלחמה.

בהקשר של העימות האסימטרי דן הרב עדו רכניץ ביישום ערך הערבות במבחן העימות האסימטרי. הרב אלעזר גולדשטיין עסק בנוהל חניבעל בהקשר זה. הרב רכניץ והרב גולדשטיין הציעו כללים מנחים לעסקאותפדיון שבויים לנוכח ערך הערבות.