שלום לרב, אני ובעלי התחתנו לפני 3 חודשים אנחנו גרים בדירה מחולקת בחוזה נאמר לנו שנשלם מים וחשמל לפי הצריכה שלנו. הגיע החודש חשבון מים לבעל הדירה והוא חילק את החשבון לפי נפשות החיות בדירה ולא לפי צריכה כי אין לבעל הדירה מונה לכל יחידה. יצא לנו סכום גבוה מאוד למרות שאנחנו כמעט ולא נמצאים בבית ובנוסף היחידה שלנו מאוד קטנה ביחס לכל השאר. השאלה שלי היא האם מותר לנו לעזוב את הדירה מבלי לשלם על הפרת חוזה ?
ישנן שני סוגי שכירות דירה:
א. חוזה שלא נכתב בו האם יכולים לסיימו לפני הזמן או לא, ובמקרה כזה די בהודעה חודש מראש אם מדובר במקום שניתן למצוא שוכר אחר בהתראה כזאת בדרך כלל (ראו בכל זה בספר עמק המשפט שכירות סימן ד אות ד)
ב. חוזה שנכתב בו שלא ניתן לסיימו בהודעה מראש, ובמקרה כזה לא ניתן לצאת מהדירה אלא אם נמצא שוכר אחר המקובל על המשכיר, או להמשיך לשלם את השכירות.
אני מבין שהדירה בה מדובר היא מהסוג השני, או הראשון במקום שקשה למצוא שוכר אחר בזמן הזה.
לא ניתן לעזוב דירה בגלל חשבון המים הגבוה. הבעיה אינה בדירה אלא בעריכת החשבונות, ואם תצליחו להראות לבעל הבית שהחשבון שלו לא נכון, אין שום בעיה בדירה. אם כן, מדובר על בעיה חיצונית לדירה ואין פה מקח טעות (ראו שולחן ערוך סימן רלב סעי' ה-ו).
בנוסף, ידכם על העליונה כיוון שסיכמתם עם בעל הבית שהתשלום יהיה לפי צריכה, ועליו להוכיח כמה צרכתם (המוציא מחברו עליו הראיה). הוכחה טובה לעניין זה תהיה התקנת מונה מים נפרד (הוצאה של כמה מאות שקלים).
אם הוא לא מעוניין בכך, אזי ניתן לחלק לפי גודל הדירה או מספר החדרים ולא לפי הנפשות, (כך היה החוק במדינת ישראל עד 1955 שלא היתה חובה להתקין מד מים לכל דירה אלא עשו מד מים אחד לכל הבניין, חילקו את החשבון לפי מספר חדרים ולא לפי נפשות), ואין לו זכות לקבוע לבדו ועל דעת עצמו שמחלקים רק לפי נפשות[1].
כמובן שאתם חייבים לשלם את מה שצרכתם גם ללא מונה נפרד. לשם כך אתם צריכים לנסות לעשות תחשיב של שימוש בשירותים, מקלחות, מכונת כביסה וכו' (או על בסיס חשבון שקיבלתם בדירה קודמת, או זוגות צעירים דומים לכם בדירות אחרות), או ע"פ חדרים כמו שהצענו לעיל. כמו כן יש פוסקים האומרים שבכדי לצאת ידי שמים עליכם להגיע להסדר שירצה גם את המשכיר, ולכתחילה כדאי לחוש להם על מה שכבר היה[2].
לכן נראה שאין לכם סיבה לעזוב את הדירה כלל.
הרשמו לקבלת עדכונים