עובד גרם לתאונה עם רכב מהעבודה

שאלה:

 אני עובד בעבודה עם רכב. עשיתי תאונה קלה והזקתי רכב אחר והמעסיק לא רוצה לערב את הביטוח כדי שלא יעלה לו הפרמיה. שאלתי את המעסיק אם לשלם לנהג שפגעתי בו והוא אמר לי כן. כשביקשתי את ההחזר אמר שמספיק שמשלם על הרכב שלו שניזוק ואין סיבה שישלם גם על הרכב השני. מה ההלכה אומרת בכללי ? ונניח והצדק איתי האם מותר לי להערים עליו כדי שאקבל את כספי (לדוגמה להוסיף שעות)

תשובה:

1. אין אפשרות לפסוק בדיני ממונות בלי לשמוע את דברי שני הצדדים, אך נראה כי היה עליך לשלם על הנזק שנגרם לרכב המעביד וכן על הרכב של צד ג'.

2. יש לדון על אחריות העובד לנזק שאירע לשני הרכבים – רכבו של המעביד ורכב צד ג':

א. לגבי רכבו של המעביד יש לעובד דין של שומר. לגבי עובד בקבלנות נאמר במשנה (בבא מציעא פ,ב) "כל האומנים שומרי שכר". נחלקו האחרונים האם גם שכיר יום, או כל עובד על פי זמן, דינו גם כן כשומר שכר משום שהוא מקבל שכר על עבודתו, או שמא דינו כשומר חינם כיון שאת השכר הוא מקבל על עבודה ולא על שמירה (ראה סמ"ע על חו"מ סי' שו ס"ק א' וש"ך שם א'). הדבר משפיע על רמת השמירה. אם העובד יוגדר כשומר חינם הוא יהיה חייב רק על נזק שיוגדר (על פי ראות עיני בית הדין) כפשיעה. אולם אם הגדרת העובד היא כשומר שכר הוא יהיה חייב גם על נזק שיוגדר כדומה לגניבה ואבדה (כלומר שאינו אונס גמור, אך לא ממש פשיעה). במקרה דנן הנזק אירע על ידי מעשה של העובד בעצמו כך שיש לחייבו גם מדין מזיק.

ב. לגבי רכב צד ג' יש לזכור שברירת המחדל לחיוב במקרה של נזק הוא המזיק עצמו (אא"כ מדובר באופן של אונס גמור). אמנם לכאורה מנהג העולם הוא שעובד המקבל רכב מהמעביד לצורך העבודה סומך על כך שיש לרכב ביטוח שיכסה אותו במקרה של נזק, אולם כאשר העובד אחראי לנזק יש לנהוג כפי שהיה נוהג אילו היה מדובר ברכבו שלו. לכן אם מפעילים את הביטוח ויש סכום מסוים של השתתפות עצמית, על העובד לשאת בסכום זה כיון שהוא אחראי לנזק. כך הוא גם הנוהג, אלא אם כן יש בהסכם ההעסקה שבין העובד למעביד התייחסות לאחריות במקרה של תאונה, ואזי יש ללכת אחר ההסכם. הביטוח נועד להציל אדם מנזקים גדולים שאין בכוחו לעמוד בהם, ולא מסכומים פעוטים, וסביר שגם העובד לגבי רכבו הפרטי היה נוהג כך.

3. האם יש לבעל הבית אחריות על נזקי פועל שהזיק?

יש סוברים שאם אדם הזמין קבלן לעבודה מסוימת, והקבלן הביא פועלים והם הזיקו לנכסי המזמין, הקבלן אחראי לנזקי פועליו (מדין שומר שמסר לשומר, ראה פסקי דין ירושלים דיני ממונות חלק ב' עמ' פג). אולם שם הטעם הוא שעל דעת כן המזמין הזמין את הקבלן, ודבר זה אינו שייך במקום שהעובד הזיק מכונית של אחר בכביש שהוא רשות הרבים.

4. האם מותר לעובד לעשות דין לעצמו, ולהחזיר לעצמו את הסכום ששילם דרך רישום כוזב של שעות העבודה?

אכן יש בהלכה מקום לעשיית דין עצמית, כמו שכתב בשולחן ערוך (חושן משפט ד, א): "יכול אדם לעשות דין לעצמו", אולם בהמשך דברי השולחן ערוך מופיע הסייג: "והוא שיוכל לברר ששלו הוא נוטל בדין".

דהיינו, על מנת להחיל דין עביד איניש דינא לנפשיה, העושה דין לעצמו צריך להיות במצב בו יוכל לברר ששלו הוא נוטל בדין. הסברה בסייג זה היא, שחכמים אומנם התירו לאדם לפעול באופן עצמאי בלא להזדקק לבית הדין, אך זאת רק במצבים בהם אין ספק שהוא צודק בטענתו. אך במקום ספק, לא התירו. ובמקרה דנן אין הדבר כן.