מסירות נפש למען כלל ישראל / הקדמה לשיטת הראי"ה קוק

מבוא

אבני הבניין לסוגית ההסתכנות בצבא הם חלופי המכתבים שבין הרב אברהם יצחק הכהן קוק לרב שלמה זלמן פינס שהודפסו בשו"ת משפט כהן (את אגרות השאלה של הרש"ז פינס ניתן למצא בספרו של פרופ' נחום רקובר "מסירות נפש – הקרבת היחיד למען הרבים" עמ' 201-269). חלופת המכתבים החלה באגרת ששלח הרש"ז פינס ביום ז' בכסלו תרע"ו, והסתיימה בתשובה הרביעית של הרב קוק מתאריך י"ח שבט תרע"ו (משפט כהן קמח).

הרש"ז פינס התגורר בציריך שבשוויץ, ובזמן ההתכתבות שעה הרב קוק בסט גלן שבשוויץ. בתוך הדברים חוזר הרב קוק רבות על ההתנצלות שספרים רבים אינם תחת ידו (ראשי התיבות ת"י). אמנם הרב נוגע בתשובות אלו בכל הסוגיות הרלוונטיות ומחדש בהם חידושים מופלאים.

ההוכחה לחשיבותם של תשובת אלו מצויה בפוסקים הרבים שנסמכו עליהם. ראו: הרב יצחק הלוי הרצוג (שו"ת היכל-יצחק או"ח סי' לז שאלה ג); הרב שלמה גורן (משיב-מלחמה ח"א עמ' קלז); הרב שאול ישראלי (עמוד-הימיני סי' ז); הרב עובדיה יוסף (תורה-שבעל-פה יט); הרב יהודה גרשוני (תורה-שבעל-פה כה); הרב אליעזר יהודה וולדנברג (הלכות-מדינה ח"ב עמ' קיט; שם עמ' קכד; ציץ-אליעזר חי"ג סי' ק; שם ח"כ סי' מג); הרב שמחה קוק (תורה-שבעל-פה יז, עמ' קלא); הרב יהודה הרצל הנקין (בני-בנים ח"א סי' מג עמ' קס; ח"ג סי' לג). הרב יעקב אריאל (באהלה של תורה הקדמה לחלק ד; שם סימן יט' "סיכון עצמי לשם הצלת אחרים במלחמה").

בין השיטין מתוך בירורה של הלכה במקורה הונחו כאן אבני הבניין לסוגיות רבות בנושא האתיקה הצבאית וסוגיות סמכות השלטון בישראל וסוגיות רבות אחרות הקשורות בפיקוח נפש. (לדוגמא: חובת הגיוס לצבא, הסמכות של מדינת ישראל כמלך, הסתכנות למען הצלת יחיד במלחמה, היתר להתנדב במסירות נפש, תרומת אברים).

אביא כאן בקצרה שלוש מאבני הבניין שחידש הרב קוק והתקבלו ברבים:

חובת ההסתכנות למען הצלת כלל ישראל

הרב קוק בארבעת תשובותיו חוזר ואומר שאין חובה להסתכן אפילו למען רבים אך יש חובה להסתכן למען הצלת "כלל ישראל". ההיתר מוגדר כהוראת שעה נצרכת שקיימת אפילו ללא בית דין. וכן יש להתיר גילוי עריות לצורך זה אך לא עבודה זרה.

וכן הוא מגדיר שאין לראות אפילו ציבור קבוע רבים ככלל ישראל לעניין חובה זאת, אך יש להגדיר את כל ישראל תושבי ארץ ישראל ככלל ישראל. (בעקבות דברים אלו ניסה הרב אונטרמן להגדיר מהם כלל ישראל והיכן יש להחיל היתר זה).

לענ"ד הגדרה זאת באה לומר שעל אף שהתורה מלמדת אותנו שבאופן מוסרי איננו מתירים שפיכות דמים וגילוי עריות אפילו במחיר של מוות, בנוגע להצלת כלל ישראל יש לבחון את הדברים בזהירות ובהקשרם ולהתירם.

ההיתר להתנדב לסכנה גם כשאין חובה

כיוון אחר שהגדיר הרב קוק בכמה מקומות בתשובות אלו הוא שלמרות שיש חובה למסור את הנפש רק על שלוש מצוות כאשר עומדים בפני סכנת חיי אדם לא שייך לומר שאסור להסתכן מרצון על מנת להציל אדם אחר.

נקודת המוצא היא שכאשר אין חובה להסתכן אין גם היתר וזאת לאור הכלל "וחי בהם" – ולא שימות בהם. אין זה רק עקרון המתיר לא להסתכן אלא מצווה חיובית שלא להסתכן לשוא.

עם זאת על אף שהרב קוק נוטה להכריע כדברי רבי עקיבא שבמניעת הצלה הכלל הוא: "חייך קודמים לחיי חברך" מותר להסתכן ברצון להציל את האחר כיוון שאין להבדיל בין המצווה לחיות של המציל או של הניצול.

השוני בין גדרי מלחמה לגדרי פקוח נפש רגילים

יסוד שלישי שמזכיר הרב קוק בהערת אגב אך ברבות הימים זכינו והפך יסוד זה לעיקר גדול הוא שדיני המלחמה נובעים מכללי מסירות נפש שונים שנקבעים על ידי המלך. הוא רומז לכך שכללים אלו נבנים על ספר התורה המיוחד אשר למלך. בהבנת פסקה זאת הרחבנו בדיון "על האתיקה" ובמספר מאמרים.

חידוש חשוב של הרב קוק בעניין זה הוא שסמכות המלך ניתנה להנהגת העם שבכל דור. עקרון זה אומץ על ידי פוסקים רבים ומהווה את השיקול המכריע ברבים משאלות האתיקה הצבאית במדינת ישראל.

ההדרת התשובות שבאתר

באתר מובאות שתי תשובות של הרב קוק:

שו"ת משפט כהן קמ"ב

שו"ת משפט כהן קמ"ג

תשובות אלו של הרב קוק מלאים בדיונים למדניים שיכולים לתפוס עמודים רבים (וכך גם עשה פרופ' נחום רקובר בספרו) לאור חשיבותם של תשובות אלו ניסתי להנגיש אותם במעט לקורא, התשובה שבאתר הינה התשובה כלשונו של הרב קוק אמנם הוספתי לכל תשובה מספר דברים:
א.הוספתי כותרות סיכום בסוגריים מרובעות.
ב.הדגשתי מספר דברים: ככלל השתדלתי להדגיש מהו המקור לאותו רעיון בעוד סיכום תמצתי לרעיון הנחתי בכותרתו. 
ג.חלוקת הפסקאות שבספר ארוכה מאוד ולכן פיצלתי את הפסקאות לפי ראות עיני אומנם השתדלתי שהכותרות יונחו במקום הפרדת הפסקאות המקורית. 
ד. הוספתי בהערות שולים את ההערות שהודפסו בפנים הספר במהדורות השונות וכן הפניות למאמרי סיכום שאלו לאתר.
ה. מדי פעם הוספתי בסוגרים מסולסלים מהו מקורם המדויק של הדברים ופתיחת ראשי תיבות חשובים.