אחד האתגרים המעניינים בדיני ממונות היא ההכרעה במקרים בהם ישנה התנגשות בין זכויות יסוד של שני צדדים למחלוקת. דוגמא טובה למקרה כזה היא מחלוקת בנוגע לרעש הנובע ממזגן. בעיקר בימות הקיץ (ולעתים אף בימות החורף) באזורים רבים בארץ לא ניתן כמעט לחיות ללא מזגן. לעומת זאת המגורים בבניינים מרובי קומות ובצפיפות, גרמו לבעיה שכן המדחס של המזגן גורם לרעש המפריע לשכנים.
במקרה שלפנינו יש שתי זכויות יסוד המתנגשות זו בזו: לבעל המזגן ישנה זכות לחיות בבית שבו טמפרטורה נוחה, לעומת זאת, לשכניו שמורה הזכות לשקט. איזו זכות גוברת?
האיסור להרעיש לשכנים רעש שאינו סביר מוזכר בשולחן ערוך (חושן משפט סימן קנה, סעיף לט):
מי שהחזיק לעשות מלאכת דם או נבילות וכיוצא בהן במקומו, ויכנסו העורבים וכיוצא בהן בגלל הדם ויאכלו, והרי הם מצירים את חבירו בקולם ובצפצופם ... אם היה קפדן או חולה שצפצוף הזה מזיקו... חייב לבטל אותה המלאכה או ירחיק עד שלא יבא לו נזק מחמתן, שהיזק זה דומה לריח בית הכסא וכיוצא בו שאין לו חזקה.
הגה: והוא הדין כל נזק גדול שאין אדם יכול לסבלו.
הרמ"א אם כן קבע כלל: כל נזק שקשה לעמוד בו, ובכלל זה רעש מטריד, אינו קביל. הרמ"א אף מדגיש שזכותו של אדם להתנגד לרעש, גם אם יש לו רגישות מיוחדת בגלל שהוא "קפדן או חולה".. אם כן מסתבר שרעש חריג של מזגן נכלל בדברי הרמ"א ואין רשות להציב מזגן שכזה. אך מה הדין ברעש רגיל של מזגן?
בנוגע להקמת רעש בתוך הבית כתבו השולחן ערוך והרמ"א (חושן משפט סימן קנו סעי' ב):
"חנות שבחצר, יכולים השכנים למחות בידו ולומר לו: אין אנו יכולים לישן מקול הנכנסים והיוצאים... אבל אינם יכולים למחות בידו ולומר: אין אנו יכולים לישן מקול הפטיש או מקול הריחים, מאחר שכבר החזיק לעשות כן ולא מיחו בידו.
הגה: ויש אומרים: דכל מה שעושה בחנותו ובביתו, אפילו לכתחלה אינן יכולין למחות. ודוקא בני אדם בריאים, אבל אם הם חולים והקול מזיק להם, יכולים למחות."
בספר מאירת עיניים (סימן קנו סעיף קטן י') הסביר שהשולחן ערוך סובר שהשכנים יכולים למנוע ('למחות') משכן שלא יכה בפטיש בתוך ביתו. אבל אם לא עשו כך אנו מסיקים שהסכימו לכך ומחלו לשכן המרעיש. הרמ"א לעומת זאת סובר, שמותר לאדם להרעיש בתוך רשותו ואין לשכנים זכות למחות, אך שכן חולה יכול למנוע משכניו מלהרעיש.
ערוך השולחן (חושן משפט סימן קנו סעיף ב) הסביר שלא רק חולה יכול למחות, אלא גם גם אדם רגיש (איסטניס), ופוסקי זמננו אמרו שבזמנינו רוב האנשים רגישים לרעש בשעות המנוחה ומוגדרים כאיסטניסטים.
מדברים אלו עולה, שרעש סביר בתוך הבית שלא בשעות המנוחה, נתון למחלוקת השולחן ערוך והרמ"א. לדעת השולחן ערוך השכנים יכולים למנוע את הרעש, ולדעת הרמ"א לא, אלא אם כן השכנים חולים. דברים אלו מעוררים תמיהה. האם לדעת השולחן ערוך ניתן למנוע הפעלת מכונת כביסה שמרעישה?
החזון איש (בבא בתרא סימן יג סעיף קטן יא) ביאר, שאפילו חולה לא יכול למנוע רעש שנעשה לצורך עצם המגורים, ובלשונו ל"עיקר הדירה". לכן, רשאי אדם בעל משפחה מרובת ילדים קטנים לגור מעל חולה, אף שהילדים מרעישים. זאת משום, שאין לאף אחד זכות לצוות על שכנו להתנהג באופן שיחייב אותו בעצם לעזוב את ביתו. הדיון בגמרא ובפוסקים הוא על רעש שאינו נובע מעיקר הדירה אלא מעיסוקי הפרנסה של האדם.
כיון שבשנים האחרונות מזגן הוא חלק מעיקר דירתו של האדם, בעיקר באזורים החמים בארץ, אין לשכן זכות למנוע את הפעלת המזגן, אם המזגן מותקן במיקום סביר והרעש שהוא יוצר סביר.
הרשמו לקבלת עדכונים