שימוש בחנייה של שכן שנסע לחופשה

רבני 'משפטי ארץ'
מותר להשתמש זמנית בחניית השכן הנוסע לחופשה מדין „זה נהנה וזה לא חסר”, כל עוד אין לו התנגדות ואין פגיעה בזכויותיו. כדאי להודיע לשכן מראש, לוודא שלא נתן את החניה לאחר, ולפנותה לפני שובו.
tags icon תגיות

שימוש בחניה של שכן שנסע לחופשה

שאלה

שכני לבניין משותף הינו בעל מקום חניה בחצר המשותפת. השכן נסע עם משפחתו למלון באילת לשבוע ימים והחניה שוממת. האם מותר לי להחנות את מכוניתי במקום שלו מדין "זה נהנה וזה לא חסר"?

תשובה

אדם המקבל תועלת או רווח כלשהו מחברו חייב לשלם לו על מה שחסר מדין מזיק, או משום שנעשה כבעל חוב כיון שממון חברו נמצא בידו. כאשר הוא נהנה וחברו לא חסר הסתפקה הגמרא האם חייב. להלכה נפסק (שו"ע חו"מ שסג, ו) ש"זה נהנה וזה לא חסר" פטור מלשלם. יש לציין שהבעלים יכולים להתנגד לשימוש מלכתחילה ואז ההנאה אסורה (רמ"א שם), וכן אם ניכר שהנהנה מוכן לשלם מגלגלים עליו תשלום מלא (שו"ע חו"מ קנח, ו) ).

בנידון דידן החניה ככל הנראה שייכת לשכן ואולי אף רשומה על שמו בטאבו. אולם אין היא כביתו וחצרו הפנימיים שכן היא גלויה לרשות הרבים, ואנשים אינם עושים שם דברים פרטיים. לכן כאשר הוא נמצא במקום רחוק, "אנן סהדי" (כלומר, גלוי וידוע לכל) שלא אכפת לו שמישהו אחר חונה בחניה שלו ובלבד שהיא תהיה פנויה כשיחזור. התנגדות לחניה היא ביטוי מובהק של "מידת סדום". לכן נראה, כל עוד השכן אינו מוחה, ניתן לחנות בחניה זו ולהקפיד לפנותה לפני שהוא חוזר.

וכדאי להודיע על כך לשכן מראש כדי למנוע חוסר נעימות, ולוודא שהבעלים לא נתנו רשות לאדם אחר להשתמש בחניה.

הדפיסו הדפסה