הסכמה בע"פ לתוספת בנייה

רבני 'משפטי ארץ'
אמירה בעל פה המתירה לשכנים לבנות אינה מהווה הסכמה מחייבת להעברת זכויות או לתוספת בנייה המחייבת הסכמה בכתב. בנוסף, ההסכמה אינה תקפה משום שהדירה בבעלות הבעל והאישה לא ידעה את מלוא פרטי התוכנית, ולכן הסכמתה ניתנה בטעות.
tags icon תגיות

הסכמה בעל פה לתוספת בנייה

שאלה

בערב שבת לאחר הדלקת נרות, נכנסה אלי שכנה המתגוררת בצד השני של הבניין בו אני גרה ושאלה האם אני מסכימה שהם יוסיפו איזושהי בנייה בביתם. שלפתי תשובה מבלי לחשוב הרבה: "מצידי – תבנו על הגג", ובזה הסתיימה שיחתנו בנושא זה. השלב הבא היה שיום אחד הם התייצבו בביתי עם תוכניות של אדריכל וביקשו שבעלי יחתום להם על הסכמה לתוספת בנייה, רק חתימת בעלי נדרשה מפני שהדירה רשומה על שמו. יותר מאוחר התברר לי שהם צרפו לתכניתם את השכן שגר מתחתם, אבל באותה השעה כלל לא ידעתי שהם מתכננים לבנות יחדיו וגם הם לא אמרו על כך דבר. התוספת הזו כללה בניית יחידת דיור חדשה לשכן מקומה א' והרחבת דירתו וכן הרחבת הדירה של שכנתי והוספת קומה. זאת אומרת "מגדל" של ארבע קומות – שתיים לכל דייר.

האם האמירה שלי "מצידי – תבנו על הגג" בנושא כל כך גדול ומורכב הינה הסכמה סופית ומוחלטת לבנייה לאור כל הנקודות שהעליתי: "עסקים" בשבת, הדירה בבעלות בעלי בלבד, וחוסר מידע מוחלט על התוכניות?

תשובה

אם מדובר על העברת זכויות בקרקע לידי השכנים בוודאי שאין להסתפק באמירה ויש צורך במעשה קניין (שו"ע חו"מ קפט, א; ראו גם פד"ר ירושלים יא, עמ' תא). גם אם לא מדובר על העברת זכויות, העובדה שיש צורך חוקי בהסכמה בכתב, גורמת לכך שלהסכמה בעל פה אין תוקף (בדומה לשו"ע חו"מ קצ, ז).

מלבד זאת אין תוקף להסכמתך משני טעמים:. ראשית מפני שהדירה רשומה על שם בעלך,[1] ולכן דרושה הסכמתו (ראו שו"ע אה"ע סימן צ, שם נפסק שאשה אינה יכולה למכור נכס ששייך לה ללא הסכמת בעלה, ובוודאי שאינה יכולה למכור נכס השייך לבעלה), וגם מפני שלא ידעת את התכנית במלואה (רמ"א חו"מ רמא, ב, בסופו) וממילא הסכמתך ניתנה בטעות. העובדה שזה היה בשבת איננה שייכת לעצם הדיון, אף שאסור לקנות ולמכור בשבת, אם בוצע מעשה הקניין – הבעלות עוברת (שו"ע חו"מ קצה, יא; שם רלה, כח).


[1] גם אם הדירה לא הייתה רשומה על שמו יש אומרים שיש לבעל שותפות בה מכוח "הלכת השיתוף" שלדעת חלק מהפוסקים מחייב גם מבחינה הלכתית (ראו הפולמוס בתחומין יח-יט).

הדפיסו הדפסה