מחילה מוקלטת על חוב גן ילדים בעקבות איום בדין תורה

שאלה
 

שלום כבוד הרב מצ''ב חוזה גן. השורות מסומנות בצהוב בטעות.

המקרה הוא שאחת האימהות בגן במקום לשלם כל תחילת חודש (ב-א' לחודש) דחתה את התשלומים ל'עשירי' לחודש, ואף דחתה זאת הרבה יותר, כך שכמעט תמיד שילמו בסוף החודש על תחילת החודש (בטענה שקודם כל היא רואה שנכנסת לה משכורת ורק אז היא משלמת וצ'קים היא לא רצתה להעביר לאישתי מראש בטענה שהם יחזרו). כך שבחודש אדר (מתחילת שנה צריך להיות 7 הפקדות על 7 חודשים - אך יש רק 5 הפקדות) נוצר בילבול והיא טוענת ששילמה 2 במזומן, ואישתי בודאי זוכרת רק פעם אחת במזומן. ואז התחילה המלחמה באדר עד אחרי החג שבו הרבנים קבעו 50% לשלם לגגנות. על חודש אדר אולי אי אפשר להוכיח כלום (אולי כן כי אני מתכון לשמוע את השיחות של אישתי איתה בעבר ולברר ) ובחול המועד התקשר האבא של הילדה ואמר שהוא מוציא את הילדה מהגן. אז דרשנו שישלם את חודש ניסן וכן למצוא ילד/ה חילופית לגן המתאימה לגננת ואם לא הוא מחויב לשלם כמו שרשום החוזה. ואם לא נפנה לרב לבירור. אח"כ הוא התקשר והציע 'פשרה' : אמר אני לומד דיינות 4 שנים והתיעצתי עם עוד 2 דיינים והחוזה שלכם לא שווה כלום 'על כרעי התרנגולת' ואם תלכו איתי לדין תורה את תפסידו הכל שקל לא תקבלו, וגם אני אטען שאת הפרת חוזה (הוא לא רצה לספר מה אך אישתו בשיחות קודמות טענה שאישתי הכניסה ילדים נוספים לגן וגם עם אלרגיה לחלב אך מחילה היא לא התייבה למספר מסוים וכן הסכימה לקבל ילד עם אלרגיה בתנאי שיודיעו מראש) או שהוא מוכן לשלם רק על חודש ניסן אבל נחתום לו על מסמך מסוים, ואשתי לא מסכימה לחתום. המצב די דחוק אומר את האמת לכן אישתי התקשרה אליו ואמרה אני מוכנה שתשלם רק על ניסן בלי לחתום על כלום ורק תקליט אותי: 'אתה לא צריך למצוא ילדה אחרת ואנחנו לא מתכוונים ללכת לב"ד." אבל היא לא באמת מוחלת לו ולכן היא אמרה זאת מתוך אונס. באחד מהסעיפים בחוזה כתוב: ’’הרישום מחייב ואין לבטל כל ביטול יחויב בתשלום עבור מקומו בגן עד למלוי המקום של הילד ע’’י ילג אחר והחלפתו בילד אחר העונה על התנאים של הגננת.’’ ובסופו של החוזה: ’’בחתימתי על מסמך זה הריני מודה שנעשה קינין על כל האמור לעיל, ויועיל הודאה זו מדין קנין אודיתא’’ האם אפשר לחייב אותו להמשיך ולשלם , מה כדאי לעשות? אשמח לשלוח את כל החוזה (2 עמודים) ע’’מ לא להחסיר פרטים תודה רבה.

תשובה

סליחה על האיחור במתן תשובה.

אשתך מחלה, והוקלטה מוחלת. האיום של האבא אינו נקרא אונס, שכן מותר לאדם לדרוש דין תורה במידה והוא סבור כי האמת נמצאת איתו, ואם הצד השני מוחל בגלל שהמצב דחוק או מתוך חשש שהצד השני צודק בדין – מחילתו מחילה. כבר אמרו חז"ל: 'עביד איניש דזבין דיניה' (בבא בתרא ל ע"ב), כלומר לעיתים אדם מוכן להפסיד כסף על מנת להימנע להגיע לבית הדין.

להבא אם אתם חוששים תכתבו בתוך הטופס שההורים מסכימים לדון רק בבית דין מסויים (שאתם בוחרים) ותבררו מראש שבית הדין הזה חושב שהחוזה שלכם תקף על שלל סעיפיו, ותוסיפו עוד משפט לחוזה בכל מקרה: "הצדדים מודים שהחוזה תקף לפי השיטות שמקיימות אותו".

בהצלחה.