פרסום שמות החייבים לוועד הבית

רבני 'משפטי ארץ'
מותר לפרסם שמות חייבים לוועד הבית כאשר הדבר נעשה לתועלת, כדי לגרום להם לשלם, ורק לאחר שנעשו ניסיונות גבייה רגילים. עדיף תחילה ליידע את דיירי הבניין באופן ישיר, משום שפרסום בלוח המודעות עלול להיחשף גם לאנשים שאינם קשורים. אם יש חשש שהחוב נובע מקושי אמיתי לשלם – אין לפרסם, ובכל מקרה על הדיירים לשלם תחילה ורק אחר כך לברר טענותיהם.
tags icon תגיות

פרסום שמות חייבים לוועד הבית

שאלה

אני חבר ועד בית של בניין משותף (28 דיירים). מספר דיירים לא משלמים את תשלומי ועד הבית. האם מותר לי לפרסם את שמות החייבים בלוח המודעות כדי לגרום להם לשלם, או שמא יש בזה משום לשון הרע?

תשובה

כתב ה"חפץ חיים" (כלל י) שמותר לספר לשון הרע לתועלת. לכן מותר לפרסם שמות הדיירים החייבים על מנת שישלמו את תשלומי ועד הבית, אך כפי שכתב שם ה"חפץ חיים" היתר זה מותנה בתנאים שונים. לענייננו, הפרסום מותר רק אם הגזבר ניסה לגבות את החוב בדרכים המקובלות, ושעל פי ההערכה לא יהיה ניתן לגבותו ללא הפרסום. ודאי שמותר לגזבר להביא לידיעת דיירי הבנין את שמות החייבים שלא באמצעות לוח המודעות, כיוון שמותר לספר לאדם שמישהו חייב לו כסף.[1] פרסום בלוח המודעות עלול להביא את המידע לידיעתם של אנשים נוספים (כגון, אורחים ובני משפחה) שאינם בעלי החוב.

אמנם אם נראה שיש לחייבים קושי אמיתי לשלם, מחמת אונס אין לפרסם זאת (חשוקי חמד ב"מ עמ' תמח בשם הרב יוסף ש. אלישיב), אך בדרך כלל אין לחשוש לכך.

בספר דיני הבית המשותף (הרב קורנגוט, עמוד 95) כתב שלוועד הבית יש דין של "ציבור" ולכן על הדייר לשלם את תשלומיו קודם ורק אחר כך יוכל לברר תביעתו בבית הדין (שו"ע חו"מ ד, א). על כן אף אם יש לחייבים טענות עליהם לשלם ולאחר מכן להעלות את הטענות בפני דיינים הדנים בדין תורה.


[1] עיינו כתובות (מט, ב) שרב חסדא הורה לפרסם אדם שלא פירנס את ילדיו (למרות שמצד הדין הוא לא היה חייב לעשות זאת), אם כן קל וחומר במקרה דידן שהרי מדובר בחוב גמור.

הדפיסו הדפסה