הליכה אחר הנתבע - עד היכן

הליכה אחר הנתבע – עד היכן?

שאלה

יש לנו מחלוקת כספית עם אחד מדיירי הבניין. מכיוון שכל הדיירים דתיים וחרדים, אנו פונים לבית הדין המקומי (היחידי!) בעירנו הדן דיני ממונות (בית דין של ארגון "ארץ חמדה-גזית".

השאלה היא, האם הנתבע יכול לקחת אותנו לבית דין בעיר אחרת (בני ברק למשל)? העניין חשוב מאוד משום שאנו יודעים שהנושא הנדון נתון במחלוקת בין פוסקים. רוב הדיינים שביררנו אצלם (בע"פ או שקראנו פסקים שלהם), פוסקים לטובתנו, אך ידוע לנו שישנם רבנים מהציבור החרדי בבני ברק שפוסקים באופן שונה ואנו חוששים שהדייר ייקח אותנו לשם.

על מנת להבהיר את העניין נציין שהנושא הוא תשלום עבור המעלית לדייר שגר בקומת הכניסה. על פי חוק בתים משותפים ברור שהוא חייב לשלם על המעלית כמו כל דייר אחר וכך פסקו כמעט כל הדיינים שבררנו את דעתם, אך עם זאת ידוע לנו על פסקים אחרים ואף מנהג נוהג(!) בעיר בני ברק (וגם בקהילה החרדית באשדוד) שדיירי קומת הכניסה אינם משלמים על המעלית!

אם הוא ייקח אותנו לבית דין בבני ברק, אנו חוששים שיפסקו לטובתו בניגוד לחוק בתים משותפים.
על כן (נחזור על תורף השאלה) אנו שואלים האם הוא יכול לקחת אותנו לבית דין בעיר אחרת או שהוא מחויב לדון בבתי הדין המצויים בעיר בה אנו גרים?

תשובה

כתב השולחן ערוך (חו"מ יד,א):

שנים שנתעצמו בדין, זה אומר: נידון כאן, וזה אומר: נעלה לבית דין הגדול, כופין אותו ודן בעירו.

אמנם בהמשך מצוין שיש מקרים שהתובע יכול לדרוש דיון בבית הדין הגדול או בבית הוועד, אך הרמ"א חולק על כך:

אבל כבר נהגו בזמן הזה שכל זמן שיש ב"ד בעיר אין אחד יכול לכוף חבירו שילך עמו לבית דין אחר, כי אין לנו עכשיו בית דין הגדול או בית הועד; ולכן לא יוכל לדחותו... וכל זה כשיש ב"ד בעירן, אבל אם אין בית דין שם, כל אחד יוכל להכריח חבירו שילך עמו לבית דין לדון עמו.

על כן, בתביעות של שותפים וכדומה, אין עדיפות לתובע בקביעת מקום הדיון (סמ"ע יד, ו). נמצא שכשיש בית דין בעיר הולכים אחר בית הדין שבעיר, והנתבע אינו יכול לדרוש שהדיון יתקיים בעיר אחרת, אפילו בטענה שבית הדין השני גדול יותר.

הכלל ש"הולכים אחר הנתבע" משמעותי רק כששני הצדדים אינם גרים באותה העיר וכפי שכתב הרמ"א (שם) במפורש: "התובע צריך לילך אחר הנתבע, אם הוא בעיר אחרת, אף ע"פ שבעיר התובע הבית דין יותר גדול." דהיינו דוקא כשהוא בעיר אחרת יש לו סמכות לדרוש שהדיון יהיה בעירו (וראו מספר טעמים לכך בספר הלכה פסוקה סימן יד, הערה 99).

בעיר שיש שני בתי דין יש מקום לדון האם יש עדיפות לנתבע על התובע, אך מכיוון שלא נשאלה כאן שאלה כזו לא נעסוק בה.

יש גם מקום לדון בעדיפותו של בית דין רבני, אפילו בעיר אחרת, על ההרכב המקומי, אך גם שאלה זו לא עלתה כאן (ראו באריכות בשורת הדין י, עמ' תסה-תצט, שציינו מקורות רבים בסוגיה זו; ומאידך ראו פד"ר ירושלים ז עמ' קפב).

על כן עליכם לפנות לבית הדין שבעירכם והם ישקלו הוצאת כתב סירוב במקרה שהשכן יסרב לבא ולדון בעיר.