דיני הרכב >> פרק ב: קניית הרכב >> ב. ח. שליחות למכירה ולקנייה של רכב

אורות החושן: דיני הרכב
פרק ב: קניית הרכב
ב. ח. שליחות למכירה ולקנייה של רכב

לעיתים מבוצעת עסקת רכישת הרכב שלא באופן ישיר על ידי אחד הצדדים לה, אלא על ידי אדם אחר שיש לו את הידע או את הזמן הנדרש לצורך ביצוע העסקה עבור הקונה או המוכר. אדם זה נקרא 'שליח' בשפה ההלכתית. כאשר המוכר מבקש מאדם אחר לפרסם עבורו את הרכב, למצוא קונה, ללוותו, לנהל משא ומתן ולבסוף לבצע את המכירה, אדם זה מוגדר שליח למכירה. כאשר הקונה מבקש מאדם אחר לאתר עבורו רכב מתאים, לבדוק אותו, לנהל משא ומתן ולבסוף לבצע את הקנייה, מוגדר אדם זה שליח לקנייה.

יש לציין כי לעניין מערכת היחסים שבין המוכר והקונה אין זה משנה אם השליחות נעשתה כטובה לחבר או על ידי חברה מקצועית בתמורה לתשלום[1].

על פי ההלכה, לשם מינוי שליח אין צורך בביצוע מעשה קניין[2] או בחתימה על ייפוי כוח[3]. אולם, על פי דרישות החוק לא ניתן לבצע שינוי של רישום הבעלות על רכב ללא ייפוי כוח חתום על ידי המשלח[4]. לכן בשפה המשפטית נקרא השליח גם בשם "מיופה כוח".

העובדה שהמכירה מבוצעת על ידי שליח עשויה במקרים מסוימים לגרום לביטולה, שכן על פי ההלכה שליח רשאי לפעול רק במסגרת הסמכות שניתנה לו מאת המשלח. אם השליח ביצע הליך לרעת המשלח[5], יש להניח שלא לשם כך הוא נתמנה, וההליך שביצע בטל[6].

עם זאת, תוצאות ביטול ההליך על הצד שביצע את העסקה מול השליח, מושפעות במידה רבה ממידת המודעות שהייתה לו לכך שמדובר בשליח החורג מסמכותו[7]. באופן מעשי הדבר ייצור הבדל בין שליח למכירה ובין שליח לקניה[8]:

מי שקונה רכב משליח למכירה שחרג מסמכותו ומכר את הרכב במחיר נמוך במיוחד[9], או בפריסת תשלומים ארוכה מדי[10], אינו אמור להעריך שהדבר נעשה שלא בסמכות. לכן גם אם יתברר שהשליח פעל בחוסר סמכות המכירה תקפה, אם כי על השליח מוטלת האחריות לפצות את המשלח על הנזק שנגרם לו[11]. כלומר, עליו לשלם מכיסו את ההפרש בין התמורה שקיבל מהקונה לפי המחיר הנמוך ביותר בו היה רשאי למכור את הרכב.

לעומת זאת הדין שונה בנוגע למי שמכר רכב לשליח לקניה ו"הצליח" לגרום לשליח לטעות ולפעול באופן בלתי סביר, כגון שלא לבדוק את הרכב במכון בדיקה, שלא לבדוק את רישיונות הרכב, או לקנות במחיר הגבוה באופן בלתי סביר מהמחיר המקובל. במקרה כזה, יש להניח שהמוכר ידע שהשליח שהוטעה על ידו בעל כורחו פעל שלא בסמכות, ולכן המכירה בטלה[12]. במקרה זה הרכב יחזור לרשות המוכר, ועל המוכר להחזיר לידי הקונה את הכסף שקיבל.

אמנם אין לכחד כי במרבית המקרים ביטול המכירה אינו מעשי, והדבר אף ידוע מראש לקונה - כגון שהשליח, בהסכמת הקונה, רכש את הרכב מסוחר רכב שאינו יהודי, או מחברה שברור מראש שלא תסכים כמעט בשום מקרה לקבל את הרכב בחזרה. במקרה זה כתבו הפוסקים שיש להניח כי הקונה הסכים לספוג את ההפסד גם במקרה בו השליח ישגה, והעסקה אינה בטלה[13].

 

[1] מלבד המחויבות היתרה לשאת בנזק כאשר השליח טעה ופגע באופן כלשהו במשלח, שולחן ערוך חו"מ קפה, א.

[2] רמב"ם שלוחים ושותפים א, א; שולחן ערוך חו"מ קפב, א.

[3] סעיף 3(א) לחוק השליחות תשכ"ה.

[4] על פי סעיף 3(ב) לחוק השליחות צד שלישי רשאי שלא להכיר בשליחות אם לא נמסר לו מסמך עליו חתום המשלח בו הוא מייפה את כוחו של השליח לפעול בשמו. מכוח חוק זה דורש משרד התחבורה לקבל מהשליח ייפוי כוח של המשלח לפני שיסכים לשנות את הרישום של הרכב.

[5] אם השליח לא פעל בדיוק לפי הוראות המשלח, אולם לא מדובר בשינוי מהותי שדרך בני אדם להקפיד עליו, ולמעשה הדבר לא פגע במשלח, אין השליחות בטלה, משנה למלך שליחות, א, ב; נתיבות המשפט קפב, י; פתחי חושן פקדון ושאלה יב, הערה א. עיינו בסמ"ע קפב, ז; ט"ז שם, ב, שסבורים שכל שינוי שביצע השליח בשליחות בכוונה תחילה, מבטל את השליחות גם אם מדובר בשינוי לטובת המשלח.

[6] שולחן ערוך חו"מ קפב, ב. כמובן אם השליח סבור שהשינוי הכרחי על מנת למנוע פגיעה גדולה יותר במשלח, אין זה שינוי לרעה אלא לטובה והשליחות קיימת, מחנה אפרים, עניינים, שלוחין, א.

[7] כאשר המוכר או הקונה מודעים לכך שהם מבצעים עסקה עם שליח החורג מסמכותו, עליהם לקחת בחשבון את אפשרות ביטול העסקה, ולכן העסקה אכן תתבטל לגמרי. אולם אם המוכר או הקונה אינם מודעים לכך שהשליח חורג מסמכותו, גם אם הם יודעים שמדובר בשליח, כפי שקורה תמיד במכירת רכבים בהם רישום על שם אדם אחר מחייב שימוש בייפוי כוח, אין לדרוש מהם את ביטול העסקה. עלות העסקה תיזקף על השליח, והוא יפצה את המשלח בנזק שנגרם לו, חזון איש בבא קמא כא, כא; שו"ת נאות דשא א, נה; פתחי חושן פקדון ושאלה, יב, הערה א.

[8] לעומת זאת אדם המוכר רכב פגום מבלי שנבדק, או שהצליח למכור את הרכב במחיר החורג ממחירו האמיתי, מודע להטעיה שביצע וכמו כן הוא מודע לכך שהשליח לא הוסמך לביצוע עסקה בתנאים אלו.

[9] רמ"א חו"מ קפה, ו; סמ"ע שם, יז.

[10] שולחן ערוך חו"מ קפה, י.

[11] שולחן ערוך חו"מ קפב, ב; קפה, א; נתיבות המשפט קפב, ד. ועיינו מהרש"ל, חכמת שלמה, כתובות צט ע"ב, שסבור שהמקח בטל.

[12] שולחן ערוך חו"מ קפב, ג.

[13] ערוך השלחן חו"מ רכז, ל; פתחי חושן פקדון ושאלה, יב, הערה יא.