מורה שפוטר לאחר תחילת השנה

עובד שפוטר לאחר תחילת עבודתו וכעת אינו מוצא עבודה זכאי לשכר כפועל בטל. את התביעה יש להגיש לבית דין של תורה.
tags icon תגיות

שאלה

קיבלתי משרה חלקית בהוראה בתחילת שנת הלימודים  קיבלתי את מערכת השעות והתחלתי יום אחד ללמד. למחרת אמרו לי שבגלל מיעוט תלמידים מצמצמים כיתות ולכן לא אוכל להמשיך ללמד וכתוצאה מכך החמצתי את היכולת ללמד בכל אותה שנה. בפנייתי לארגון המורים הם אפשרו לי לתבוע אותם בבית משפט לעבודה ולקבל ייצוג של עורך דין מהארגון.

שאלתי היא אם יש לי בסיס הלכתי לתבוע את השכר של כל השנה אם הייתי ממשיך לעבוד, או פחות מזה.

האם מותר לי לתבוע אותם בבית דין לענייני עבודה שלפי הארגון בתביעה כזאת אוכל לקבל שכר שנתי מלא.

בברכה

 

תשובה

ראשית יש לדעת כי בענייני ממונות אי אפשר לפסוק אלא לאחר שמיעת שני הצדדים, ולפיכך נענה על השאלה רק באופן כללי.

תמצית התשובה

  1. אם אין הסכמי עבודה אחרים אזי מגיעה לך משכורת מופחתת ('כפועל בטל') של שנה שלימה אלא אם כן המוסד לא ידע ולא יכול היה לדעת שלא יפתחו עוד כיתות. אם המוסד לא ידע ולא יכול היה לדעת על כך- הוא פטור מתשלום. אך אם יש הסכמי עבודה, כמו במערכת החינוך, יש ללכת אחרי ההסכם.
  2. נחלקו הפוסקים בנוגע למעמדו של בית דין לעבודה, היו פוסקים שאסרו ככל בית דמשפט אחר, היו פוסקים שהסתפקו האם מותר לפנות אליו, והיו שהתירו. ולכן לכתחילה יש לפנות לבית דין לדיני ממונות.

א. פועל שהופסקה עבודתו לאחר שהלך לעבודה:

במס' ב"מ (דף עו' ב' וכן נפסק בשו"ע חושן משפט סי' שלג' סעי' א וסימן שלד סעי' א) מבואר, כי פועל שהלך למקום העבודה והתברר שאין אפשרות לעבוד- חייב המעסיק לשלם לו שכרו, אלא שאינו משלם שכר מלא (משום שנוח לפועל לא לעבוד ולקבל פחות).  חובה זו מוטלת על המעסיק ללא קשר לשאלה האם הפועל יכול היה להשיג עבודה אחרת.

אולם, אם הסיבה לכך שלא ניתן לעבוד היא סיבה שאינה קשורה במעסיק (אונס), והמעסיק לא ידע עליה מראש ולא יכול היה לדעת עליה- המעסיק פטור מתשלום. אך אם המעסיק ידע שדבר מעין זה עלול להתרחש, היה עליו להתנות מראש שבמקרה כזה יהיה פטור מתשלום, ואם לא עשה כן עליו לשלם.

 לפי זה במקרה שלכם, יש לברר האם הנהלת המוסד לא ידעה ולא יכולה היתה לדעת מראש שלא יזדקקו לשירותיך, ואם אכן הם התרשלו חייבים לשלם למורה כפועל בטל.

נחלקו הדעות לגבי הגדרת ''פועל בטל האם מדובר בשיעור קבוע של חצי המלאכה, או שהכול לפי העניין ואומדן דעת הדיין וכלשון הרשב"א 'פוחתין לו קצת'.

אולם, במוסדות חינוך יש בהסכם ההעסקה עצמו תנאים והסכמים על פיצוי במקרה של אי העסקה, ומורה המועסק במערכת החינוך מועסק לפי ההסכם המקובל, ולכן בנידון זה יש ללכת אחר ההסכם הזה.

 

ב. פניה לבית דין לענייני עבודה

בנושא הפניה לבית דין לעבודה ראה באתר דין תורה - לחץ כאן. לכן הדרך העדיפה היא לתבוע תחילה בבי"ד רבני ובמידה ונתקלים בסירוב ניתן לגשת לבי"ד לענייני עבודה.

הדפיסו הדפסה

הרשמו לקבלת עדכונים

זכאות מתווך לדמי תיווך כאשר הקשר בין הצדדים היה קיים קודם

השואל התחייב לשלם למתווך שימצא לו דירה. מתווך סייע בקידום העסקה, אך הדירה הוצעה גם דרך גורם אחר. לפי...

דוד בדירה שכורה התפוצץ בקרה, מי ישלם?

המשכיר חייב לשלם על תיקון הדוד, משום שעל פי השולחן ערוך האחריות לתיקונים הדורשים בעל מקצוע חלה עליו....

קונה שרוצה לבטל עסקה בשל פגם שלא ידוע האם אירע לפני הרכישה

לא ניתן לבטל עסקה בדיני ממונות ללא הוכחה שהפגם היה קיים לפני הרכישה. במקרה של תקלה מתמשכת, אם הקונה ...

מי נושא בעלות תיקון הביוב לאחר ריצוף שבוצע על ידי דייר?

עלות פתיחת הסתימה מתחלקת בין כל השכנים, כל עוד לא הוכח שאחד מהם גרם לה. עם זאת, מאחר שבעל החצר כיסה ...

איחור בתשלומי שכר ופנסיה – האם מותר ומהי אחריותה של העובדת למעשי הבוס?

הלנת שכר של עובד גוי אינה אסורה מהתורה לרוב השיטות. לפי החוק, יש חובה לשלם שכר ופנסיה במועד, גם אם ה...

התחייבות לתשלום עבור החלפת שמירה – האם די בכוונה ובהגעה לעמדה?

ראובן שכר את שמעון להחליף אותו בשמירה. שמעון כבר הגיע לעמדה והביע מוכנות, אך לבסוף לא שמר כי לא היה...
למאגר השו"תים קראו עוד