שיעור 10: חוקי המגן - דוגמאות

שכר מינימום: מקרה מבחן

1.                   מרמר ודים (1996) "השפעת שכר המינימום על התפלגות שכר העבודה, הכנסות המשפחה ושיעורי העוני", המכון למחקר כלכלי בישראל ע"ש מוריס פאלק, סדרת מאמרים מונחים, מס' 4, עמ' 14

נמצא בעבודה הנוכחית שעליית שכר המינימום משפיעה על התחלקות שכר העבודה ועל הכנסת המשפחה, ומצמצמת את שיעור העוני באוכלוסיה. חקיקת חוק שכר המינימום ב- 1987 גררה עליה ניכרת בשכר המינימום, ועלייה זו צמצמה את פערי השכר בקרב המועסקים. מימצאי עבודה זו מלמדים שעליית שכר המינימום לא השפיעה על שיעור התעסוקה.

2.                   קסיר פלוג, רובינשטיין (2000), "השפעת שכר המינימום על התעסוקה בענפים (נבחרים) עתירי עבודה פשוטה במשק הישראלי", עמ' 2, אתר בנק ישראל[1]

כצפוי (וכנגזר מן המודל התיאורטי), נמצאה השפעה משמעותית ומהירה יחסית לשינויים בשכר המינימום על היקף התעסוקה בטווח הארוך בענפי הטקסטיל וההלבשה (בגמישות של 0.5 ו-0.3, בהתאמה). לעומת זאת, בענף האוכל, שהוא במידה רבה בלתי סחיר, אין עדות להשפעה מתמשכת של שכר המינימום על התעסוקה. עם זאת, משפיע שכר המינימום גם בענף זה על תנודות בתעסוקה מסביב למגמה.

השפעת שכר המינימום על מחיר המוצרים בענפים שנבחנו נבדקה אף היא, ונמצאה ההשפעה הצפויה: שכר המינימום נמצא משפיע חיובית על מחירי ענף האוכל, בעוד שלא נמצאה לו כל השפעה על מחירי הטקסטיל וההלבשה.

השפעת שכר המינימום על המחיר של המוצרים בענפים הבלתי סחירים, מהווה ערוץ דרכו מתגלגל הגידול בעלויות הייצור אל הצרכן וממתנת את הגידול בעלות הייצור ליצרן (במונחי המוצר אותו הוא מייצר), ולכן את ההשפעה על הכמות המיוצרת, ועל התעסוקה.

3.                   ד"ר דניאל גוטליב, ד"ר קרנית פלוג וגב' ניצה קסיר (2000), הצעה לשינוי המדיניות בנושא שכר מינימום, אתר בנק ישראל, עמ' 2[2]

מטרותיו העיקריות של חוק שכר המינימום הן לאפשר לעובדים רמת חיים יחסית מינימלית, ולצמצם את ממדי העוני בישראל.  אורה נמיר, יו"ר ועדת העבודה והרווחה, בהביאה את החוק המקורי לכנסת הסבירה כי מטרתו היא "הבטחת קיום הוגן", וכי מדובר ב"הבטחת זכותו של האדם העובד להתפרנס מעבודתו ולחיות ממנה בכבוד, כאדם עובד וגאה ולא כנתמך סעד" (30.3.1987).

4.                   אורן אובשטיין ולב דרוקר (2016), "השפעת השינויים בשכר המינימום על התעסוקה והשכר בישראל", עמ' 18, אתר משרד האוצר[3]

מבין הענפים בהם קיימת השפעה של שכר המינימום על התעסוקה בולט ענף השירותים האישיים. בענף זה, השפעת עליית שכר המינימום היא הגדולה ביותר, כאשר גידול של אחוז בשכר המינימום מקטין את התעסוקה בכ-9.0 אחוזים. ענף זה כולל את תתי-הענפים בעלי השכר הנמוך ביותר במשק (ראה תרשים 4).

בענף התעשייה השפעת שכר המינימום על התעסוקה נאמדת בכ-0.4 אחוז לכל אחוז עלייה בשכר המינימום. תרשים 9 מציג את השונות הרבה ברמות השכר בענפי התעשייה. השונות נובעת מפערים בתתי-הענפים (היי-טק לצד תעשיות מסורתיות יותר כגון ייצור מוצרי טקסטיל, מזון, טבק ועוד). אנו מעריכים כי התעשיות המסורתיות המאופיינות בשכר נמוך יחסית, רגישות במיוחד לשינויים בשכר המינימום.

במקביל, לשכר המינימום השפעה מהותית על התעסוקה בענף מסחר, אירוח ואוכל. כך, עלייה של אחוז בשכר המינימום מצמצמת את התעסוקה בענף בכ-0.4 אחוז. ירידה זו מתרחשת כעבור רבעון ממועד העלאת שכר המינימום.

5.                   תוספתא מסכת בבא מציעא (ליברמן) פרק יא, כג – שכר מינימום

כופין בני העיר זה את זה לבנות להן בית הכנסת ולקנות להן ספר תורה ונביאים ורשאין בני העיר להתנות על השערים ועל המדות ועל שכר פועלין רשאין לעשות קיצתן...

6.                   שו"ת משפטי עוזיאל כרך ד - חושן משפט סימן מד

ומזה אתה למד לדין פועל שאעפ"י שאין בעל הבית חייב להשוותו לעצמו לפי שאינו סמוך על שלחנו אבל בתשלומי שכר עבודתו חייב לשלם לו במדה כזו שיוכל לחיות לפי דרגת רמת החיים שבמקום העבודה.

7.                   פסקי דין רבניים מתוך המאגר המקוון פס"ד רלו, בפני הדיינים: הרב מימון נהרי, הרב יצחק מרוה, הרב מאיר פרימן

נמצאנו למדים שמדין לפנים משורת הדין ומדין היושר יש לדאוג לרמת חייו של העובד שתהיה לפי רמת החיים שבמקום העבודה, ללא ספק תשלומי דמי ההבראה מספקים מענה לדרישה זו.

8.                   הרב אורי סדן, כתר י: דיני עבודה במדינת ישראל על פי ההלכה, עמ' 160

ככלל, התורה נוטה שלא להתערב בהסכמים ממוניים הנעשים ביושר, מתוך מודעות לתוכן ההסכם ולהשלכותיו. יתר על כן, גם במקומות בהם התורה קובעת נורמה מסויימת, אם מדובר בעניינים ממוניים נותנת היא לצדדים חופש פעולה לקבוע תנאים השונים מהנורמה אותה קבעה התורה. הבסיס לגישה זו הוא ההבנה כי הממון נמצא ברשותו של האדם, וביכולתו למחול או לוותר עליו לפי שיקול דעתו ולפי צרכיו בכל רגע.

עם זאת עלינו לבחון את שאלת קיומו של שכר מינימום בהיבט המוסרי-נורמטיבי. כלומר, האם ההלכה קובעת שכר מינימלי המעיד על קיומה של נורמה מוסרית בנוגע לשכר העובד, גם אם משפטית לא ניתן לכפותה על הצדדים, שכן השכר ניתן לשינוי ברצון הצדדים. מעיון במספר מקורות עולה כי שכר שכזה אכן קיים, הן כנורמה רצויה מוסרית, והן כנורמה מצויה ונהוגה.

התייחסות הלכתית לחוקים מסוימים

9.                   ספר החינוך פרשת ראה מצוה תפב – פיצויי פיטורין

ונוהגת מצוה זו בזכרים ונקבות בזמן הבית, שאין דין עבד עברי נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג כמו שכתבתי במה שקדם [מצוה מ"ב], ומכל מקום אף בזמן הזה ישמע חכם ויוסף לקח, שאם שכר אחד מבני ישראל ועבדו זמן מרובה או אפילו מועט שיעניק לו בצאתו מעמו מאשר ברכו השם.

10.               פסקי דין רבניים חלק ד, עמ' 129, בפני הדיינים: הרבנים א' י' ולדנברג אב"ד, ע' יוסף, י' קפח, עמ' 129

ועוד זאת, ענין מנהג הענקה של פיצויים לעובד עם פיטוריו מצינו לו סמוכים בתורה ובהלכה. והוא בדברים פ' ראה אצל דין עבד עברי שכתוב: וכי תשלחנו חפשי מעמך לא תשלחנו ריקם, העניק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך אשר ברכך ד' אלקיך תתן לו. ובספר החינוך מצוה תפ"ב מסביר שורש מצוה זאת שהיא: למען נקנה בנפשינו מדות מעולות יקרות וחסודות... שנרחם על מי שעבד אותנו וניתן לו משלנו בתורת חסד מלבד מה שהתנינו עמו לתת לו בשכרו. ואחרי כתבו והסבירו ענין מצוה זאת האמורה בתורה גבי עבד עברי, מוסיף החינוך בסוף דבריו וכותב דהגם דאין דין עבד עברי נוהג אלא בזמן הבית: מכל מקום אף בזמן הזה ישמע חכם ויוסיף לקח שאם שכר מבני ישראל ועבדו זמן מרובה או אפי' מועט שיעניק לו בצאתו מעמו מאשר ברכו הש"י.

הרי שהחינוך משמיענו נימה לישמע ולהוסיף לקח מדין עבד עברי לכל שכיר ועובד להעניק לו בצאתו ממעבידו מאשר ברכו ד', ולא עוד אלא שאין חילוק מזה בין אם עבדו זמן מרובה או אפילו מועט ומינה גם שאין חילוק בין אם עבדו במשרה שלימה יום שלם לבין אם עבדו חלקית חצי יום.

והמנחת חינוך שם רצה מתחילה לומר דדברי החינוך אמורים רק לפי שיטת התוס' שגם במוכר עצמו נוהג דין הענקה, על כן מצד המוסר גם היום נוהג, אבל לשיטת הרמב"ם לא שייך כלל מצד המוסר, דהתורה לא חייבה כלל רק במכרוהו בית דין, אבל אח"כ חוזר בו וכותב: אך לא שכיח שהרב המחבר יהיה נוטה מדעת הרמב"ם אם לא שפירש להדיא, והיינו דר"ל דמדלא פירש החינוך כאן להדיא שזה דלא כשיטת הרמב"ם א"כ מוכח דדבריו אמורים אפילו אליבא דדעת הרמב"ם.

11.                פס"ד ארץ חמדה גזית, תיק מס' 72034, בפני הדיינים: הרב בניהו ברונר, הרב אורי סדן, הרב יהודה דהן (צוטט בפס"ד בראשות הרב יעקב אריאל) – חוק עבודת נשים

החוק הנ"ל מטרתו להגן על זכויות אשה הרה, ולכן הוא נראה לנו תואם לחלוטין את רוח התורה והמסורת היהודית הרואה בלידה ובפריון ערכים נעלים. פגיעה בנשים הרות תמעט הילודה מציאות שאינה יכולה להתקבל על דעת התורה. ולכן נראה שאם היה כח וסמכות לפוסקי ההלכה הם עצמם היו מתקנים חוק ברוח דומה. ודומה שעל חוק זה גם כן היה אומר החתם סופר את דבריו אשר נאמרו במקורם ביחס לחוק מסחרי מסוים (שו"ת חתם סופר חו"מ סי' מד):

"התיקון שתקנו שרי הקומידאט , שאיננו נגד דין תורה אלא כתורה עשו . ואילו באו לפנינו.. היינו גם כן מתקנים כן... דלא יתרבו הסרסורים יותר ממה שהיה ראוי..."

12.               רא"ש מסכת קידושין פרק א סימן כז

כל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו יראה דדוקא בעבד עברי האמור בפסוק שיוצא בשש אבל שכיר שנה שכיר חדש שכיר שבת שכיר יום לא אמרינן הכי כדאמרינן בפרק השוכר את הפועלים (דף פג א) מקום שנהגו לזון יזון לספק במתיקה יספק הכל כמנהג המדינה ואפילו בעבד עברי אם יתנה הכל לפי תנאו כדאיתא בפ' הפועלים (שם) שאמר רבי מתיא בן חרש לבנו עד שלא יתחילו במלאכה צא ואמור להם על מנת שאין לכם עלי אלא פת וקיטנית:

13.               שו"ת משפטי עוזיאל ד, חו"מ, מב – תנאי עבודה

כי טוב לו: עמך במאכל, עמך במשתה (קידושין כ). הא למדת שיחס בעל הבית אל הפועל צריך להיות יחס אחוה כאל אדם שוה ועוזר לו להשלמת עבודתו; ולא יחס של נחות דרגא המביא לידי מעשים שיש בהם משום העלבה והכלמה כי באותה מדה שנזקק הפועל לבעל הבית, כך זקוק בעל הבית אל הפועל ובהשתתפותו נשלמת פעולתו של הבית.

הלנת שכר

14.               שולחן ערוך חושן משפט שלט, א-ג

מצוה לתת שכר שכיר בזמנו, ואם אחרו עובר בלאו; אחד שכר אדם או בהמה או כלים, אבל על שכר קרקע יש מי שאומר שאינו עובר.

כל הכובש שכר שכיר כאילו נוטל נשמתו, ועובר בחמשה לאוין ועשה.

איזהו זמנו, שכיר יום יש לו זמן ליתנו לו כל הלילה; לא נתנו לו, עובר עליו בבקר משום בל תלין (ויקרא יט, יג). שכיר לילה זמנו ליתן לו כל היום; לא נתנו לו, עובר עליו בערב משום ביומו תתן שכרו (דברים כד, טו).

15.               שו"ת הרמב"ן סי' מו, רמ"א יו"ד קסה, א

שהתוספת הזו שלא בתנאי ושלא לרצון בעלים הוא נפרע. ואלמלא דינו של מלכות אינו בכלל רבית אלא בכלל גזל. אלא שדינו של מלך דין והפקרו הפקר ואין כאן גזל ואין כאן רבית.

עובדים זרים

16.               דברים ה, יג-יד

וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱ-לֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ: וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל כֵּן צִוְּךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת:

17.               משלי ל, י

אַל תַּלְשֵׁן עֶבֶד אֶל (כתיב: אדנו) אֲדֹנָיו פֶּן יְקַלֶּלְךָ וְאָשָׁמְתָּ.

18.               רמב"ן שמות כב, כ

והנכון בעיני כי יאמר, 'לא תונה גר ולא תלחצנו' ותחשבו שאין לו מציל מידך, כי אתה ידעת שהייתם גרים בארץ מצרים וראיתי את הלחץ אשר מצרים לוחצים אתכם ועשיתי בהם נקמה, כי אני רואה דמעת העשוקים אשר אין להם מנחם ומיד עושקיהם כח, ואני מציל כל אדם מיד חזק ממנו.

19.               רמב"ם עבדים פרק ט, ח

מותר לעבוד בעבד כנעני בפרך, ואע"פ שהדין כך, מדת חסידות ודרכי חכמה שיהיה אדם רחמן ורודף צדק ולא יכביד עולו על עבדו ולא יצר לו ויאכילהו וישקהו מכל מאכל ומכל משתה. חכמים הראשונים היו נותנין לעבד מכל תבשיל ותבשיל שהיו אוכלין, ומקדימין מזון הבהמות והעבדים לסעודת עצמן, הרי הוא אומר כעיני עבדים אל יד אדוניהם כעיני שפחה אל יד גבירתה, וכן לא יבזהו ביד ולא בדברים לעבדות מסרן הכתוב לא לבושה, ולא ירבה עליו צעקה וכעס אלא ידבר עמו בנחת וישמע טענותיו.

20.               רמב"ם הלכות עבדים ט, ז

ילך (=העבד) וישאל על הפתחים ויתפרנס מן הצדקה שישראל מצווין להחיות העבדים שביניהם...

21.               בבא מציעא עא, א

עמי ונכרי - עמי קודם, עני ועשיר - עני קודם, ענייך ועניי עירך - ענייך קודמין, עניי עירך ועניי עיר אחרת - עניי עירך קודמין.

22.               משנה אבות א, ה

ויהיו עניים בני ביתך

23.               פירוש המשניות לרמב"ם, שם

יאמר, שראוי שיהיו משמשיך הדלים והעניים, והוא יותר טוב מקניית העבדים. וכך החכמים יגנו קניית העבדים, וישבחו ההשתמשות בדלים, והיותם ממשרתיו של אדם ומהחוסים בצילו.