בניית גגון שחלק ממנו נכנס לתוך אויר החצר של שכן

בנייה שנכנסת לשטח של השכנים

שאלה

לכבוד הרב שלום! אנו גרים בבנין שמוגדר כבניין משותף למרות שהוא בנוי במידרג, אנו הדיירים העליונים, יש לנו מעין פרוזדור שקירינו אותו עם גגון, הגגון בולט כ75 ס"מ לתוך חלל חצר של השכנים מתחתנו, יש לציין שהחצר של השכנים זה שטח פרטי שלהם המוצמד להם בטאבו, השכן כרגע דורש מאיתנו לקצץ בתוספת הגגון שפונה לאויר שיטחו, ניסינו להבין מדוע הוא לא מסכים, לא נתן תשובה, אנחנו טענו שזה גם מצל על חלק קטן מהחצר שלו וגם מונע גשם מעל המזגן, אך הוא בשלו, האם יש אפשרות לטעון שזה נהנה וזה לא חסר, או האם יש טענה אחרת, או שבאמת הוא יכול לכפות עלינו לקצר את הגגון? ראוי לציין שאנו בנינו תוספת זאת כדי שגשם לא יחדור לפרוזדור זה.

תשובה

אין להשיב בדיני ממונות ללא שמיעת שני הצדדים ולפיכך נענה לפי מה ששאלת אותנו.

לכאורה יש מקום רב לדבריך שמותר להוציא גגון כזה באופן שזה נהנה וזה לא חסר. הרמ"א כתב (חושן משפט קנג, ה): "ויש מי שכתב שאותן זיזין שמוציאין מגג של רעפים מפני קיום הכותל מן המטר אין בעל החצר יכול למחות, ואין לו חזקה, וכשירצה זה לבנות יסלקם לגמרי". והרי זה דומה למקרה שלכם שמטרת הגגון להגן על המסדרון שלא יינזק.

הנימוקי יוסף (בבא בתרא לב.) מקור דברי הרמ"א מנמק: "...זה נהנה וזה אינו חסר, ואינו יכול למחות, ואין לו חזקה. וכשירצה לבנות זה - יסלקם לגמרי". כלומר, כיוון שמותר להוציא את הזיזין הללו אין בכך חזקה והשכן התחתון יוכל בהמשך לדרוש מהשכן העליון לסלק אותם.

וביאר הסמ"ע (ס"ק יד): "... דבא לומר דכיון דמהזיזין מצד עצמן אין לו היזק, משום הכי אינו יכול למחות דהו"ל זה נהנה כו', וכיון דאינו יכול למחות, משום הכי אין לו חזקה לאחר זמן, ויכול לסלקם כשירצה לבנות וליטול חלקו בכותל". ומוסיף ומסביר הסמ"ע שגם אין חשש מדיון עתידי בבית דין כיוון שמנהג העולם ידוע וברור שבונה הזיזין צריך לסלקם בבוא המועד המתאים.

אמנם הנתיבות שם מגביל את הדין: "מיירי באופן שאינו מקרב הגשמים שירדו לחצר חבירו, רק שמחבר קרשים בזיזין להכותל שלא יפלו עליה גשמים, וזיזין אלו אין עשויין להשתמש ואין יוצאין משטח הגג". כלומר, שלא נגרם נזק לשני.

ופסק ערוה"ש (חו"מ קנג, ט): "ובמדינותינו אין בניין שלא יהא גגו בולט להלאה שלא יפלו הגשמים על הכותל."

כן משמע מדברי השולחן ערוך (חו"מ קנג, א) שכתב שאין להוציא זיז לחצר חברו כיוון שעל ידי הזיז יש היזק ראיה רב יותר. אבל במקרה בו אין היזק ראיה- מותר, וכן המקרה שלפנינו שאין היזק ראיה, נראה שיהיה מותר. ואכן המנחת יצחק (ח"ו סימן קע אות יז) הוכיח מהשו"ע שדווקא אם יש היזק ראיה אסור, אך כאשר אין היזק ראיה- אין איסור להוציא מרפסת וכ"ש גגון לחצר השכנים. (אע"פ שבעניין המרפסת לא נראה כדבריו מ"מ לעניין הגגון יש מקום לדבריו, ועיין שו"ת לחם רב סימן קלט בנוגע למרפסת שלדעתו אסור להוציא). פתחי חושן (חלק ז פרק ד הערה ט) כתב שגם המנחת יצחק סובר שאם יש נזק כל שהוא ג"כ מותר למחות ורק אם אין שום נזק אינו יכול למחות. הפתחי חושן מנה שם מספר נזקים: "כגון שזה יפריע לו לתליית כביסה, או כשירצה הוא להוציא מקום לסוכה לא יוכל או אפילו הסתרת השמש והנוף, שבנזקי שכנים אין זו סיבה למנוע, בנ"ד יכול לעכב".

אף בספר 'דיני הבית המשותף' פרק י סעיף יח התיר לבנות גגון על כביסה כדי למנוע מהגשמים להזיק בתנאי שלא גורם לכיעור חזית הבית המשותף.

אמנם מצד שני, כשם שאתה אומר לשכן זה נהנה וזה לא חסר ומה לך בהוצאת הגגון כך גם הוא יכול לומר לך למניעת הרטיבות במסדרון די בגגון פחות ארוך ולכן עליך לקצר, על כן אם המציאות היא שדי בגגון קצר יותר ואין לך שום נזק בקיצור הגגון- כך צריך לעשות.

סיכום

א. מותר להוציא גגון בצורה סבירה להגנה על המסדרון מפני הגשמים. אולם אם יש לשכן נזק כל שהוא מהגגון- אסור לעשות כן.

ב. אם הדבר מכער את חזית הבית- אסור.

ג. אם ניתן לקצר את הגגון ועדיין לא ייכנסו מים למסדרון- יש לקצר את הגגון.