נזקי מים בין שוכרים

נזקי מים בין שוכרים

שאלה

בבעלותי דירה מושכרת בקומה 2 .יש לי מרפסת שרות משותפת עם השכן שלידי ללא מחיצה בין הצד שלי לשלו. במרפסת של השכן יש מזגן שנוזלים ממנו מים לצד שלי. לאחרונה המים כנראה לא ירדו כולם בפתח הניקוז שאצלי וחלחלו לתקרה ולדירת השכן שמתחתי בקומה 1 .עשו לו נזק במערכת החשמל וקלקלו מספר דברים. רק אחרי שהיה הנזק השוכר שלי בדק וראה שמי המזגן נאספים במרפסת וכנראה שהאיטום מסביב לניקוז התקלקל. לשכן בעל המזגן יש צינור ניקוז בחלקו אולם הוא סתם אותו כשהעמיד עליו חפצים ולכן המים הגיעו אלי. לדברי בעל הדירה שלידי השוכר שלי העמיד חפצים ליד צינור הניקוז שלי, קלקל את האיטום והאשמה שלו. בעלי הדירה בקומה 1 הניזוקים ,תובעים אותי לשלם. ברור שהמים הגיעו מהמזגן וברור שעברו לחלק שלי ומשם ירדו והזיקו. אף אחד לא הודיע קודם לאירוע הנזק שיש מים ושעלולים להזיק. ברגע שהדירים בקומה 1 הודיעו לשוכר שלי שקרה נזק הוא דאג שלא יתאספו מים. שלא יהיה נזק נוסף. האם אני חייב לשלם על הנזק של דירי קומה 1 או מישהו אחר?

תשובה

אין להכריע בדיני ממונות ללא שמיעת שני הצדדים, ובמיוחד במקרה זה שבו כל פרט קטן עשוי לשנות את הדין, לכן אנו נענה לפי הנתונים שקבלנו והבנו, ולפי היסודות הכלליים של נזקי שכנים.

תשובה בקצרה

השוכר והמשכיר פטורים מתשלום על נזקים ומוטל עליהם לדאוג לאיטום תקין מכאן ולהבא. השכן שהניח חפצים ואטם בכך את הניקוז בחלקו פשע, אולם במקרה של מים ממזגן כאשר יש ניקוז נוסף פטור מתשלום. ולהבא ידאג שהניקוז אצלו יהיה פנוי.

נימוקים- לפטור את השוכר והמשכיר

נחלקו הפוסקים האם נזקי מים מוגדרים כבור או כאש (ראו עמק המשפט שכנים סימן כח) ויש אומרים שהם נחשבים נזקי אדם שחייב בגרמי. אולם בכל המקרים אין לחייב בתשלום כאשר לא היתה כוונה אקטיבית להזיק או רשלנות (ראו ש"ך חו"מ שפו, א).

אם מדובר על נזקי אש או בור המים שייכים לשכן ולא לשוכר ולמשכיר ולכן אין לחייב את השובר והמשכיר, אך גם אם מדובר על גרמי השוכר והמשכיר פטורים מתשלום, שכן גם אם הסיבה לחלחול המים היא פגיעה באיטום פגיעה זו לא נעשתה במכוון ולא מתוך רשלנות שכן זו הדרך להניח חפצים במרפסת שירות, ולכן הם פטורים מתשלום. ראיה לדבר, בשולחן ערוך (חו"מ שז, ג):

"ראובן שכר בית משמעון ונתן שם חטה, ומחמת שעמדה שם ימים הרבה נתקלקלו הכותלים ונפלו והזיקו לשמעון ולשכניו, אם היה ניכר וידוע קלקול הכותלים, והתרו בו לסלק החטה ולא סלקם, פושע הוא וחייב לשלם כל ההיזק".

השולחן ערוך עוסק במי ששכר מחסן שדרך האנשים להניח בו חיטים, ולמרות זאת מובן שרק אם התרו בשוכר שהוא נוהג לא כראוי יש לחייבו. אף אם נאמר שיש מקרים שלא צריך להתרות כדי לחייב, זה רק במקרה בו כל אחד אמור להבין שהנזק עתיד לבוא בקרוב אבל אם אין זה כך- פטור. וכמו שכתב ב'תורת חיים' בבא קמא ו ע"ב: " צ"ל דשאני התם שהקלקול ידוע וניכר ולא מצי למימר סבור הייתי שלא יפלו עדיין לכך בהתראת חביריו סגי" ובמקרה שלפנינו דרך האנשים להניח חפצים במרפסת ולא נגרם נזק לאיטום, ועל כן השוכר לא פשע, ופטור מתשלום (עיינו עוד בכנסת הגדולה חו"מ שז, הגהות הטור ב, ונתיבות המשפט שז, א).

נימוקים לפטור את השכן

השכן אחראי על המים שנוזלים מהמזגן שלו ועליו מוטלת החובה לנקז אותם כראוי. השכן אטם את פתח הניקוז שלו, ופעולה זו מוגדרת כפשיעה ורשלנות. אולם טוען השכן, שדי בניקוז אחד כדי לנקז מי מזגן וזה הניקוז שבחלק שכנו ואכן הוא אמור היה להועיל, אבל מחמת בעיית איטום נגרם הנזק.

כתבת בשאלה שהמרפסת משותפת. אם אכן מדובר על שותפות מלאה במרפסת ולא שחצי שייך לכל שכן ואין מחיצה ביניהם, טענת השכן נכונה. יש לו שני פתחי ניקוז ודי באחד מהם כדי לנקז מי מזגן. אולם אם אין פה שותפות אלא חצי שייך לכל דירה ורק לא שמו מחיצה, יש יותר מקום לחייב את השכן בנזק שכן אדם לא יכול לפשוע ולסמוך על חברו שיחפה על הרשלנות שלו. אולם להלכה אין לחייב את השכן שכן בנזקי אש כתב השולחן ערוך (חו"מ תיח, ו):

נפלה דליקה בחצרו, ונפל גדר שלא מחמת הדליקה, ועברה הדליקה בחצר אחרת, אם היה יכול לגדור הגדר שנפל ולא גדרו, חייב; למה הדבר דומה, לשורו שיצא והזיק, שהיה לו לשומרו ולא שמרו.

 הפוסקים הסבירו שאפילו אם הדליק את האש בידיים, כיוון שהיתה גדר והגדר נפלה באונס לא מחמת הדליקה- פטור מתשלום, ואם כן גם במקרה שלפנינו, השכן אמנם שפך מים אולם היתה גדר- האיטום אמור היה להיות בסדר, אח"כ נפל האיטום ובשעה שנשפכו המים לא היו אמורים להזיק. אע"פ שאין הנדון זהה לדברי השולחן ערוך כיוון שהיו זמנים בהם המים נשפכו ולא היה איטום כלל ולא שהאיטום נפל אחרי שכבר נשפכו המים, מכל מקום יש בדבר ספק מתי נגרם הנזק בדיוק  (ואם ניתן לברר מתי בדיוק נפל האיטום צריך לברר) ומה היה מצב האיטום באותו זמן, ולכן נראה שאין להוציא ממון מהשכן.