שאל ספרי קודש וספרי תורה ונגנבו האם חייב?

שאל ספרי קודש וספרי תורה ונגנבו האם חייב?

שאלה

אם אדם שאל ספרי קודש וספר תורה והם נגנבו האם חייב?

תשובה

הפוסקים דנו במי ששאל ספר קודש ללימוד האם חייב באונסים כמו כל שואל. הסמ"ע (עב,כא) בשם תשובת הר"ן (יט) כתב ששואל ספר קודש פטור מאונסים. הש"ך (עב,כט) ביאר שהסיבה ששואל חייב באונסים היא כיון שכל ההנאה שלו. אבל המשאיל ספר קודש עושה מצווה ולכן כיוון שגם  למשאיל יש הנאה, אין לחייב באונסים את השואל (ראו באמרי יושר חלק א סימן מז מדוע בכל השאלה לא נגיד שמצווה קעביד כי הרי יש מצווה להשאיל). ההנאה מעשיית מצווה מוגדרת כ'פרוטה דרב יוסף' (ואין כאן המקום להסביר זאת). האמוראים ובעקבותיהם הפוסקים נחלקו האם 'פרוטה דרב יוסף' נחשבת הנאה, ולכן כתב הש"ך, וכן כתב קצות החושן (שמב,א) שהפטור באונסים בשואל ספר קודש תלוי במחלוקת האם יש 'פרוטה דרב יוסף'.

לעומת זאת, קצות החושן (עב,לד) כתב שלכל השיטות שואל ספר קודש פטור מאונס. כאמור שואל חייב באונס כי 'כל הנאה שלו' אבל אם שואל רק להתראות בה שאין זו נחשבת הנאה מספקת- פטור. לכן גם השואל לצרכי לימוד, אין כל ההנאה שלו כי מצוות לאו ליהנות נתנו. לכן לדעתו אין לחייב שואל ספר קודש בתשלום במקרה של אונס.

נתיבות המשפט (עב,יז) סבר ששואל ספר קודש חייב באונסים, כיוון שההנאה לא מגיעה למשאיל מכח השואל, אלא משכר המצווה שיש לו, ואם כן עדיין מוגדר המשאיל כמי שלא מקבל שום הנאה.

לדברי הנתיבות גם דברי הקצות שמצוות לאו ליהנות נתנו ולכן אין לשואל כל הנאה אינם נכונים, כיוון שהט"ז (יורה דעה רכא,מג) כתב שבמצוות תלמוד תורה יש הנאה במצווה, ולכן ביאר את הר"ן בתשובה באופן אחר, עיי"ש, וראה מה שכתב משובב הנתיבות על דברי הנתיבות.

להלכה, כיוון שמדובר במחלוקת הפוסקים, אין להוציא ממון במקרה של אונס מידי השואל אך עליו להישבע שאכן נאנס ולא פשע או נגנב, אלא אם כן המשאיל מאמין לו. אך אם הם נגנבו, כיוון ששומר שכר חייב בגנבה ואבדה גם הוא חייב לשלם במקרה זה. (אם המקרה היה מגיע לבית דין ייתכן שמכוח הסכם הבוררות היה מקום לפסוק ולחייב לפחות חלקית כיוון שכדברי הנתיבות כתבו גם המחנה אפרים (שאלה ג) והתומים (עב,יח) וכן פשט לשון השולחן ערוך (חו"מ שמב,א), ולכן נראה לפסוק שהשואל ספר קודש חייב באונסים ופטור רק אם מתה מחמת מלאכה).