האם מותר למוכר שהזמין וקיבל עבור קונה מוצר, לחזור בו ולא למכור את המוצר?

לאחר התשלום אסור לחזור בו, בין אם משום 'מי שפרע' ובין אם משום שיש קניין סיטומתא.
tags icon תגיות

האם מותר למוכר שהזמין וקיבל עבור קונה מצר, לחזור בו ולא למכור את המוצר?

שאלה

אני סוכן שעוני יוקרה. ראובן הזמין אצלי שעון, שלא היה ברשותי באותו עת, ואף הקדים את הכסף במזומן. (כפי שאני דורש לפני הזמנות מסוג זה) ביצעתי את ההזמנה אצל היצרן וקיבלתי את השעון אלי. לפני שהייתי אמור להעביר לו את השעון פרצה בינינו מריבה, ואינני מעוניין כעת לספק לו את השעון. אני רוצה להחזיר לו את כספו, ושיעזוב אותי לנפשי. האם מותר לי לעשות זאת מבחינה הלכתית?

תשובה

מהשאלה עולה שאתה מוכר, וראובן קונה (לא שאתה שליח עבור ראובן).

לקוח שהזמין מוצר ושילם כבר כסף, המוכר לא רשאי לחזור בו, ואם הוא חוזר עליו נאמר: "מי שפרע מדור המבול ... הוא יפרע ממי שלא עומד בדיבורו" (שולחן ערוך חו"מ רד,א)

הרחבה ודיון במקורות

גם אם מכר דבר שלא נמצא ברשותו הדין דומה, וכך כתב השולחן ערוך (חו"מ רט,ו):

הפוסק על שער שבשוק, וקיבל דמים, ולא היה אותו המין שפסק עליו ברשות מוכר, חייב לקנות וליתן ללוקח מה שפסק; ואם חזר בו, מקבל מי שפרע.  

הש"ך (רט,יג) והסמ"ע (רט,כג) לפי הסבר נתיבות המשפט (רט,ט) נחלקו האם במקרה כזה נחשב כדבר בא לעולם. לדעת הסמ"ע אם יצא השער כאילו בא לרשותו של המוכר ולכן אם עשה קניין חליפין- היה קונה לגמרי, ואם עשה קניין כסף קונה רק לעניין 'מי שפרע', ואם לא יצא השער אין אפילו 'מי שפרע'. לעומת זאת לדעת הש"ך בין אם יצא השער ובין אם לא יצא השער יש מי שפרע בלבד ואין קניין גמור אף אם עשו קניין חליפין. להלכה, הנתיבות הכריע כמו הש"ך, והקצות (רט,ט) כמו הסמ"ע.

יש לדון האם במציאות של זמננו נחשב כ'יצא השער' או לא. ונראה שבמציאות שתיארת שאתה קונה מהיצרן כנראה יצא השער (אם אין זה נקרא יצא השער עליך להיות מודע לכך שישנו איסור ריבית בעסקה מעין זו).

אפילו אם נגיד שאין הדבר כן ונחשב שלא יצא השער, כיוון לפי דינא דמלכותא העסקה קיימת ועליך לספק ללקוח את המוצר (חוק הגנת הצרכן) יש להחמיר כמו הש"ך בעניין זה[1].

 

[1] היה ניתן לומר שיהיה קניין גמור מכח סיטומתא ולחלק מהשיטות יש סיטומתא גם בקניין כסף (פתחי חושן קניינים פרק י הערה ג) אולם בדבר שלא בא לעולם כתב תשורת שי סימן מב שאפילו אם נאמר שכסף יכול להיות סיטומתא בדבר שלא בא לעולם אין קניין. אמנם ייתכן שמצד דינא דמלכותא נעשה קניין בהרבה דרכים אחרות ולא מצד הכסף דווקא כגון בעצם ההזמנה וההסכמה של המוכר לספק את הסחורה והכסף הוא רק תנאי, ואז יש קניין סיטומתא, וכיוון שישנה מחלוקת אחרונים גדולה ברור שיש להחמיר כמו הש"ך. 

הדפיסו הדפסה

הרשמו לקבלת עדכונים

מצוה לקיים דברי המת

מוריש לא כתב צוואה אבל ציווה בע"פ כיצד הוא רוצה שהירושה תחולק, יש להחמיר ולנהוג לפי דבריו....

אחריות מהנדס שהגיש תכניות ללא בדיקה מספקת האם השכנים מאשרים

מהנדס שתכנן בנייה ללא קבלת הסכמת שכנים עלול להיות אחראי לנזקיהם מדין דינא דגרמי, אם פעל ברשלנות וגרם...

חזרה מהסכם

בעל חנות אינו רשאי לשנות תנאי עסקה אחרי שהסחורה נמכרה, ודאי אם לא הוצגה סיבה מוצדקת (ואם הוצגה סיבה ...

בעלות על טלית שאולה שהבעלים לא באו לקחתה

הטלית נחשבת שאולה, ואינה הופכת לרשות המשתמש גם לאחר זמן רב. עליך להשתדל לאתר את הבעלים ולהחזיר לו א...

מחילה על שכר, ושימוש גבאי בכספי צדקה

מחילה על שכר שניתנה מתוך פגיעה נחשבת תקפה, אך ניתן לשלם למוחל בכל זאת אפילו מכספי ציבור. גבאי צדקה ...

אחריות האח היורש על מניעת רווחים ונזקים לעיזבון

אחד היורשים חשב שיש לנהל את העיזבון בדרך מסויימת ושאר היורשים חלקו עליו, לכן האח ניתק קשר משאר היורש...

האם רשאי הקונה לקחת ספר שנמכר לו וחזר לספרייה בטעות?

אדם רשאי לפי דין תורה לקחת חזרה רכוש ששייך לו (ייתכן שהחוק שונה). אמנם אדם שהניח בטעות ספר בערימת ספ...

'דינא דבר מצרא' כאשר יש כמה שכנים

כאשר לכמה שכנים יש אותו מעמד של בר מצרא, לכתחילה על המוכר למכור חלק לכולם. אולם אם מכר רק לשכן אחד- ...
למאגר השו"תים קראו עוד