האם חובה לעקור שיח שמשיר עלים לחצר השכנה?

האם שכן חייב לסלק צמח שמשיר עלים ומלכלך את החצר?

שאלה

יש לנו בחצר בצד הפונה אל השכן "גדר חיה" ששתלנו בעיקר בגלל שלשכן יש קומה שניה, ולא נעים לנו שצופים לחדר השנה שלנו. הצמח בגדר שתול רק על החלק שלנו, ומדובר בצמח שאינו משיר עלים. השכן ממול טוען, שהצמח מלכלך את החצר שלו. ולכן הוא דורש שנוריד אותו.

נציין שהיה לנו שם עץ, שהצל על הדשא שלנו, והשכן טען שנשירת העלים בסתיו מאד מפריעה לו, והורדנו את העץ, למרות שמאז אין לנו צל בחצר.

מבחינת הגדר- היא מאד משמעותית לנו מבחינת היופי, אך בעיקר כדי לשמור על פרטיותנו. האם זכותו מבחינה הלכתית לדרוש מאתנו לכרות את הגדר החיה?

תשובה

ראשית, לא ברור מהשאלה מה המציאות: אתה אומר שהוא לא משיר עלים, אז איך הוא מלכלך את הדשא של השכן? אם הוא לא מלכלך והוא סתם מתלונן- התשובה ברורה שאין לו רשות לדרוש את הורדת הגדר. אנו נכתוב תשובה על סמך ההנחה שהגדר כן מלכלכת באיזו דרך.

שנית לגופו של עניין, בנוגע לאילן הנוטה לשדה חברו שנינו בבבא בתרא (כז ע"ב):

מתני'. אילן שהוא נוטה לשדה חבירו - קוצץ ... בית השלחין - כל האילן כנגד המשקולת (רש"י- אפי' אינו חרוב ושקמה קוצץ כנגד המשקולת שהצל רע לבית השלחין.)

וכן פסק השולחן ערוך (חו"מ קנה, כו). מכאן, שמצאנו רק הפרעה הגורמת לנזק ממוני שנגרם מעץ השכן, כגון שהצל רע לגידולים שנעשים בחצר, או שהעץ מפריע לעבודת האדמה שנעשית שם, ובמקרה כזה השכן יכול לדרוש משכנו לקצוץ, אבל לא מצאנו נזק שאינו ממוני, או הפרעה שאינה מונעת שימוש. בנוסף, לא מצאנו שיש רשות לניזק לעקור את כל העץ המזיק אלא רק את הענפים הנוטים לתוך השטח שלו כפי ההפרעה שישנה.

מכל מקום אפילו אם ישנה הפרעה ממונית הניזק חייב לדאוג שלא תהיה הפרעה ולא המזיק (ובפשטות אין הבדל בין נזק שנגרם מעלים שנשרו ובין נזק שנגרם מענפים מחוברים).

מקרה נוסף שבו הגמרא והשולחן ערוך (חו"מ קנה, לב) דנים בנזק המגיע מחצר השכן הוא בנוגע לשורשי אילן:

מי שהיה לו אילן בתוך שדהו קרוב לבור חבירו (או בא לנטוע) (טור), אין בעל הבור יכול לעכב עליו ולומר לו: הרי שרשי האילן נכנסים לבור שלי ומפסידים אותי, שזה נזק הבא מאליו לאחר זמן, ובעת שנטע אינו מזיקו, וכשם שזה חופר בתוך שלו כך זה נוטע בתוך שלו.

אם כן, בעל הבור לא יכול לדרוש את עקירת האילן במימון המזיק, כיוון ששורשי האילן מזיקים רק לאחר זמן ולא מיד, ואם כן אין זה חוב המוטל על המזיק (בעל האילן). אולם זכאי בעל הבור לעקור את שורשי האילן שנמצאים בשטחו על חשבונו (שם סעי' ל).

גם במקרה של גדר חיה, עד שהנזק נגרם (לכלוך מהעלים וכדומה) עבר זמן רב וזה לא קרה באופן מיידי ולומדים אנו משורשי האילן שבנזק כזה אין חובה על בעל האילן לסלק אותו, אלא השכן הניזק צריך לסלק את הנזק שנמצא בשטחו על חשבונו. אולם אם הנזק הוא מיידי על המזיק לסלקו (ראו פתחי תשובה (חו"מ קנד, יא) מקרה נוסף בו המזיק יצטרך לסלק את הנזק).

אף לפי החוק נראה שבמציאות כמו שתיארת אין חובה על המזיק לעקור את העץ. בחוק המקרקעין (התשכ"ט-1969) סעיף 51 נקבע כי:

...כאשר הענפים או שורשי העץ גורמים להפרעה של ממש לשימוש בקרקעין או אפילו להנאה מהם, רשאי השכן לדרוש מבעל העץ להרחיק את הענפים או השורשים המפריעים. אם הוא לא עושה זאת בתוך זמן סביר, הוא רשאי לסלק אותם בעצמו על חשבון בעל העץ.

נראה שבנושא זה החוק מאוד דומה לדין תורה וגם לפי החוק יש צורך בהפרעה של ממש לשימוש סביר או הפרעה של ממש להנאה מהרכוש.

כיוון שלא שמעתי את הצד השני ואיננו יודעים מהי מידת ההפרעה שיש, לפי התיאור שאתה מתאר אין הפרעה של ממש לשימוש סביר או הפרעה של ממש להנאה ולכן גם לפי החוק נראה שאין עליך חיוב לעקור את העץ.

אם החוק היה מחייב לעקור היה מקום לדון בעניין זה. מצד אחד באופן עקרוני אין אומרים דינא דמלכותא דינא בדיני שכנים כמו שכתב האגרות משה (חו"מ חלק ב, סב):

... וכן חיובי שומרין ודיני שכנים ושלוחים ליכא בזה דינא דמלכותא דינא.

אך מצד שני כתב בספר פתחי חושן (נזיקין יג הערה ה) שכל שיש דינא דמלכותא שעל המזיק להרחיק, אזלינן בתריה וחייב להרחיק, ודין זה הוא יוצא מהכלל.

למסקנה, השכן לא יכול לחייב אותך לעקור את הגדר. במקרה זה גם אין מקום לומר שלפנים משורת הדין יקצוץ את הגדר, כיוון שהגדר נועדה להגן על הפרטיות ולא רק לנוי. ולדעות מסוימות גם אסור משום בל תשחית.