פינוי בינוי בהלכה

השאלה:

שלום וברכה, בנין של 32 דיירים רוצים לגשת לתהליך בינוי פינוי, כלומר קודם לבנות את בנין בסמוך אלינו בשטח שבטאבו רשום על שם הבנין ואח"כ לפנות, ויש כאן שני נידונים: לענין ערכאות - בחוזה רשום שאני נותן אפשרות ויפוי כח ליזם לתבוע דיירים סרבנים לבית המשפט, א. האם יש בזה בעיה של ערכאות בעצם החתימה אפי' אם לא יצטרכו לזה בסוף, ב. מה הדין אם ילכו לערכאות, ג. האם יש הבדל אם השכן הסרבן הוא חרדי או חילוני.

בענין הבינוי פינוי: א. מה הדין בפינוי בינוי כללי, האם אפשר לכפות או לא, וכאן במקרה דנן יש צד כיון שזה בינוי פינוי אולי זה עסקה ולא תועלת של השותפות, אבל מאידך גם הבינוי הוא בשטח שרשום ע"ש תושבי הבנין בטאבו, ב. בדייר חילוני סרבן האם שייך לומר יותר שהוא הגיע על דעת חוקי המדינה, ג. וא"כ אולי אפשר לומר יותר שבתחילה כל הדיירים היו חילונים וא"כ השתתפו על דעת חוקי המדינה וגם אם הקונה חרדי, יישר כוח

תשובה

בנוגע לאיסור ערכאות:

א. (1) בנוגע לעצם החתימה, בפשטות מדובר על שליח לדבר עבירה, והרי אסור לשלוח שליח לדבר עבירה. ולכן אסור לחתום על חוזה כזה, אלא יש לדרוש מהקבלן שהתביעה תתברר בבית דין ולא בבית משפט[1].

(2) אולם אם כבר 80 אחוזים מהדיירים חתמו על הסכמה זו, ואם לא תחתום יתבעו אותך כדייר סרבן, מותר לחתום על החוזה הזה כפי שהוא כדי להימנע מתביעה בבית משפט נגדך, אע"פ שעלול להיגרם כתוצאה מזה נזק לשכן אחר[2].

ב. אם ילכו לערכאות, אינך עובר איסור. אם מדובר במקרה (2). אבל בנוגע להנאה מהסכום המתקבל מערכאות אין בכך איסור גזל ברוב המקרים. ואם הוא הסכים לפיצוי כספי בבית המשפט בתמורה להסכמתו- נראה שאין איסור גזל בהנאה הנובעת מהסכמתו[3].

ג. אין הבדל בין שכן סרבן חילוני או דתי. בין בזה ובין בזה יש לקבל היתר פנייה לערכאות[4].

בנוגע לפינוי בינוי:

כתבתי את דעתי בעניין זה פה http://dintora.org/article/453, ויש מקום לומר שדירה שנקנתה אחרי שהחוק חוקק נקנתה על דעת החוק בין אם מדובר על חרדי ובין אם מדובר על חילוני, ואף אם נקנתה לפני שחוקק החוק- החוק מחייב מדינא דמלכותא דינא בתנאים מסוימים, ובית דין שדין זה היה מגיע לפניו היה יכול לפסוק לפי החוק בהגבלות מסוימות, ובית הדין צריך לבחון את ההתנגדויות של הדיירים בעניין.