זכות ההפגנה ואיסור התפילה בימי הקורונה

על פי המשפט העברי יש מספר סיבות לכך שיש איסור על תפילות במניין בזמן שיש היתר לקיים הפגנות.
tags icon תגיות

השאלה

לרב שלום

בגלל הקורונה הממשלה אסרה על קיום תפילות במניין אולם במקביל היא איפשרה לקיים הפגנות. בעיני זה מוכיח שכל ההחלטות נובעות משנאת הדת ואין להקשיב להן, ובכלל החלטות כאלה צריכים לקבל רבנים ולא פוליטיקאים חילונים.

התשובה

שלום רב

בדבריך יש כמה שאלות ונדון בכל אחת מהן בנפרד.

א. סמכות לקבל החלטות בנוגע לענייני בריאות ציבורית

לגבי השאלה מי אמור לקבל החלטות הנוגעות למאבק במגפה – התשובה היא שמנהיגים פוליטיים אמורים לקבל החלטות בעניינים כאלה. כך למשל עולה מדברי הר"ן (דרשות הר"ן, יא): "ולכן צוה השם יתברך לצורך ישובו של עולם במינוי המלך", וכך כתב גם הרשב"א על סמכות המלך להורות על הקמת שער לחצרות (שו"ת הרשב"א ב, קלד): "ואפשר עוד כי גם למלכי ישראל רשות בכענין זה לפי שזה משמירת עמו. כדי שלא יזוקו הישראלים דרים פריצים בין השכנים".

ב. החלטות של מנהיגים חילוניים

לגבי השאלה האם ניתן לסמוך על החלטות של מנהיגים חילוניים בנוגע לעניינים דתיים יש להשיב כי ברירת המחדל היא שיש לסמוך עליהם עד שיוכח שמדובר בהחלטות לא ענייניות. קל וחומר, כאשר מדובר בממשלה בה חברים שרים יראי שמיים המגבים את החלטות הממשלה. כך למשל, כתב הרב אברהם שפירא (תחומין ג, עמ' 238):

"המבחן להכריע בין תקנה תקפה או לא נראה לי כללית כדלהלן; אם אותו חוק עבר ללא התנגדות הנציגים הדתיים בכנסת חזקה שהוא "כשר". ואם התנגדו לו - חזקה שהוא סותר את ההלכה ואינו מחייב".

כלומר, תמיכה של חברי כנסת דתיים בחוק מסוים מלמדת על כך שהוא אינו מנוגד להלכה.

ג. ההבדל בין תפילות והפגנות

לגבי העובדה שהממשלה אסרה תפילות והתירה הפגנות יש להעיר שלוש הערות:

  1. יש הבדל כמותי עצום בין הפגנות בודדות לבין שלוש תפילות ביום של מאות אלפי בני אדם, ולכן סביר לאסור תפילות במניין ולהתיר הפגנות. מה גם שקיום הפגנה מחייב קבלת אישור משטרתי שמאפשר פיקוח, זאת בניגוד לתפילות שנעשות ללא פיקוח.
  2. על פי ההלכה פיקוח נפש דוחה תפילה במניין, וזה נכון גם אם הממשלה טעתה והתירה להפגין. רוצה לומר, יתכן שההחלטה להתיר הפגנות שגויה, והיה מקום לאסור גם הפגנות. אולם, אין להסיק מכאן שההחלטה לאסור תפילות הייתה בהכרח שגויה.
  3. אם אכן משווים את זכות ההפגנה (או חופש הביטוי) לזכות (וליתר דיוק לחובה לדעת רבים מהפוסקים) להתפלל – אזי ברור שהתפילה חשובה יותר. אולם, זכות ההפגנה איננה רק זכות אלא היא כלי חשוב למניעת אלימות בחברה: היא מאפשרת למיעוט לבטא את זעמו באופן לא-אלים, וחשוב מכך, היא מרתיעה את השלטון ומונעת ממנו להשתמש באלימות באופן לא חוקי כנגד יריביו. לפיכך, יש סיכוי סביר שזכות ההפגנה נוגעת לפיקוח נפש ציבורי ולכן היא לא נדחית מפני הקורונה.[1] ראיה לכך מצאנו בדברי העמק דבר שהסביר מדוע הקב"ה לא כפה על ישראל משטר מלוכני (העמק דבר דברים יז, יד):

"ונראה דמשום דהנהגת המדינה משתנה אם מתנהג עפ"י דעת מלוכה או עפ"י דעת העם ונבחריהם, ויש מדינה שאינה יכולה לסבול דעת מלוכה, ויש מדינה שבלא מלך הרי היא כספינה בלי קברניט, ודבר זה אי אפשר לעשות עפ"י הכרח מצות עשה, שהרי בענין השייך להנהגת הכלל נוגע לסכנת נפשות שדוחה מצות עשה, משום הכי לא אפשר לצוות בהחלט למנות מלך כל זמן שלא עלה בהסכמת העם לסבול עול מלך".

כמובן שכדי לקבוע מסמרות בעניין כזה יש לקיים דיון מעמיק ובו הגורמים המקצועיים יציגו את עמדתם ותינתן אפשרות תגובה למי שחושב אחרת. אמנם, כל זמן שלא הוכח שההנחיה של הממשלה שגויה יש לקיים אותה שהרי מדובר לפחות בספק פיקוח נפש.

בנוסף, חשוב להעיר שהממשלה איפשרה קיום תפילות בציבור בכותל המערבי ובמערת המכפלה, מתוך הבנת החשיבות הרבה של התפילה למיגור המגפה. זאת ועוד, ישנה אפשרות להתפלל במניין מבלי לצאת מהבית במנייני מרפסות וכדומה.

עיקרי תשובה זו אושרו על ידי הרב יעקב אריאל שליט"א, אולם, האחריות לכל טעות היא על המשיב.

 

[1] הערת הרב גיסר: חלק מהגבלת השלטון היתה אמורה להיות גם אפשור של תפילות במניין בשטח הפתוח תוך הקפדה על שמירת מרחק בין המתפללים.

הדפיסו הדפסה