שאלה:

כבוד הרב שלום רב מבוקש לדעת מה הדין של אדם שלקח כסף מכספומט לאחר שהאדם שהוציא את הכסף שכח לקחת אותו והלך, כמובן שהאדם שלקח את הכסף מהכספומט לא ראה את האדם שמשך את אותו כסף שכן זה הלך לדרכו ונעלם. יש לומר כי מבירור עם הבנק עולה כי אם הכסף לא היה נלקח על ידי אף אחד הכספומט היה מושך אותו חזרה ואז הבנק מזכה את החשבון שממנו נמשך הכסף יש מערכת מחשב בעניין זה. כן יש לומר כי בכל כספומט יש מצלמה והבנק יכול ונותן לראות גם לבקשת הלקוח שמשך את הכסף מהכספומט מי לקח את הכסף בפועל כדי לראות עם הוא מזהה אותו, והשאלה אם לא יהיה כאן גם חילול השם כי יראו שמי שלקח את הכסף זה אדם חרדי. ולבסוף באם מי שלקח את הכסף בפועל ילך לבנק אז הבנק עצמו יכול לאתר את בעל החשבון ששכח את הכסף ולזכות אותו בחשבון או להחזיר לו את הכסף.

תשובה בקצרה:

1. המוצא כסף בתוך מתקן הכספומט ומוציאו ממנו חייב לדאוג להשיבו לבעליו. ניתן לפנות לבנק שיש ביכולתו לאתר את המושך הקודם ועל ידי כך להחזיר את הכסף. יש לדעת כי לא תמיד המושך הוא לקוח של בנק זה ולכן לא ברור אם נכון להחזיר את הכסף עצמו לבנק.

2. המוצא כסף ליד הכספטומט יכול לקחתו לעצמו שהרי אין בו סימן והתייאש בעל החשבון.

3. המוצא כסף ש"נתקע" בכספומט לא יוציאנו, אלא אם הוא מודיע על כך לבנק. אבל אם הוציא כדי לקחת לעצמו אי אפשר לחייבו להחזיר, ומכל מקום עליו להשתדל לברר מי היה המושך האחרון והאם החשבון התחייב כבר לפני שהוא מצא את הכסף, ואם יתברר שהוא גרם לחיוב- דינו כבמקרה הראשון.

מקורות

כסף הנמצא בכספומט יש לדון האם הוא שייך לבנק- שהרי עדיין לא עשה בו המושך מעשה קניין, או ששייך למושך- שהרי הבנק חייב את חשבונו והקנה לו את הכסף על ידי פעולת המשיכה, או שנעשה הפקר משום שהבנק הסיר את אחריותו מהכסף ברגע שחוייב החשבון, והמושך לא זכה אם לא הגביה את השטרות. ויש להבחין בין כמה מצבים:

א. כשהכסף בכספומט ולא עבר זמן רב מאז שהמושך הקודם הלך לו:

כיוון שכיום הכספומט בנוי כך שהוא בולע חזרה כסף שהושאר במכשיר כעבור כמה דקות, ומזכה בכך את החשבון, נמצא שהבנק עדיין אחראי על הכסף עד הוצאתו פיזית מהמכשיר ואינו מפקיר אותו, ומי שהוציא את הכסף גרם לבנק לחייב את חשבונו של המושך והזיק לו.

לכן אסור להוציא את השטרות במצב כזה ויש לחכות שהם ייבלעו בחזרה, ואם הוציא את הכסף ממכשיר הכספומט חייב לדאוג להחזירו לבעליו כיוון שעל ידי הוצאת הכסף מהמכשיר התחייב בעל החשבון בדמי המשיכה.

ב. כשהכסף נמצא מחוץ לפיית הכספומט:

אם הכסף כבר נמשך מהמכשיר ונמצא לידו- ברור שבעל החשבון קנה וכשאחר כך שכחו דין הכסף כדין אבידה שאין בה סימן שהתייאשו בעליה (משום שאדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה וכשגילה שאבד כספו התייאש) ולכן מותר למוצא ליטול, כמבואר בשו"ע סימן רסב' סעיף ו', וכאן אין סימן כלל כי אין אפשרות לדעת ממי מהמשתמשים בכספומט נפל הכסף.

ג. כשהכסף נמצא בפיית הכספומט אך לא נבלע גם אחר זמן רב:

במידה והכסף לא נבלע בכספומט ונמצא עדיין בתוכו (עקב תקלה וכדומה) עדיין אסור לקחת ודינו של המוציא כספק מזיק, כי יש ספק אם הבנק אכן כבר חייב את החשבון או שעדיין לא נעשתה פעולת החיוב וההוצאה מהמכשיר תגרום חיוב.

אך אם המוצא לקח את הכסף- נראה שאי אפשר לחייבו להחזיר, שהרי יתכן שהחשבון חוייב כבר לפני כן, ונחלקו הדעות אם הכסף נעשה הפקר על ידי הבנק (שכיוון שחייב את החשבון הסיר את אחריותו ממנו) או שנקנה למושך (ראה בשו"ת חבל נחלתו, ח"ב סימן פז' שהביא את תשובותיהם של הרב דוב ליאור והרב יעקב אריאל שליט"א בעניין זה, דעת הרב אריאל שהכסף קנוי למושך אע"פ שלא הוציאו מהמכשיר, וד' הרב ליאור שהוא הפקר.

(קישור-  https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%91%D7%9C_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AA%D7%95_%D7%91_%D7%A4%D7%96)).

לדעה שהמושך בעל החשבון כבר זכה בכסף יתכן שהוא לא התייאש כיוון שיודע שיש אפשרות שהכסף נבלע והחשבון הזדכה, וגם יש אפשרות שהמוצא יברר בבנק מי משך כסף בשעה זו ויחזיר לו את כספו- ולכן זו כאבידה שיש בה סימן ואין יאוש בעלים וחייב להחזירה, אבל לדעה שזהו הפקר אינו חייב להשיב, ונראה שכיוון שהוא מוחזק אי אפשר לחייבו להוציא מידו. אבל, כיוון שישנה גם אפשרות שהחשבון לא חוייב לפני שהמוצא לקח את השטרות והוא זה שגרם לחיוב- נראה שמוטל עליו לברר זאת אם אפשר, כיוון שהוא ספק מזיק, ואם אין אפשרות לברר זכה המוצא מספק.