קניתי שולחן מתצוגה. בבית גיליתי שכאשר הוא נפתח יש קושי לתאם בין הפלטות כיוון שהן אינן מתואמות כלל. המוכר טוען כיוון שזה תצוגה אין מה לעשות. שאלתי היא האם עקרונית כאשר קונים מתצוגה אכן אין כלל טענת מקח טעות? אודה לתשובה מהירה
הקונה מוצר מתצוגה יכול לטעון טענת מקח טעות למרות שנאמר לו שיש סיכוי לפגמים, ולמרות שהמוכר התנה עמו שלא יוכל להחזיר את החפץ אם יש מום.
אך אם הייתה הוזלה והיא משקפת את ירידת ערך המוצר מחמת הפגם, והאמירה של המוכר מראש היא שאין אחריות על מוצר מתצוגה ואין אפשרות להחזירו גם אם יהיה פגום, אז- אם אמר המוכר בפירוש שכל מום לא יהיה עילה להחזרה מחל הקונה על טענת מקח טעות.
בדרך כלל במכירה מתצוגה נאמר במפורש ללקוחות שאין זכות להחזיר את המוצר. השאלה העומדת לדיון היא, האם התנאי הזה תקף?
בשו"ע נפסק (חושן משפט סימן רלב ז):
"כל הלוקח סתם, אינו לוקח אלא הדבר שלם מכל מום. ואם פירש המוכר ואמר: על מנת שאין אתה חוזר עלי במום, הרי זה חוזר, עד שיפרש המום שיש בממכרו וימחול הלוקח, או עד שיאמר לו: (כל מום) שימצא במקח זה הפוחת דמיו עד כך וכך קבלתי אותו, שהמוחל צריך לידע הדבר שמוחל לו בו ויפרש אותו, כמו המפרש האונאה".
כלומר, אפילו אמר המוכר ללוקח שלא תשמר לו הזכות לחזור בו מחמת מום במקח, עדיין יכול הלקוח לחזור בו, עד שיפרש המוכר מה המום שיש במקח וימחול לו הלוקח עליו, כי מן הסתם לא באמת מחל אלא חשב שאין מום והמוכר אומר רק כדי להבטיח את עצמו (על פי סמ"ע שם ס"ק טו').
לפי זה במקרה שלפנינו , אף אם המוכר אמר מראש שלא תשמר ללקוח הזכות לחזור בו מחמת מום במקח, יכול הלקוח לחזור בו.
בשולחן ערוך יש יוצא מן הכלל אחד: אם נאמר ללקוח שיקבל על עצמו כל מום המוזיל את המקח באופן שגם אם יש בו מום הוא שווה את הסכום ששולם עבורו, הלקוח לא יכול לחזור בו מהעסקה.
במקרה שלפנינו כיוון שבמכירה מתצוגה נאמר שאין זכות לחזור מחמת מום, אם ההוזלה משקפת את המום שנמצא, לכאורה הקונה לא רשאי לחזור בו.
אולם, קשה להניח שזה המצב שכן שולחן שלא ניתן להרחיב אותו באופן סביר, אינו ראוי לשימוש כלל.
בנוסף יש לומר שהקונה מתצוגה מבין שההוזלה באה לשקף פגמים שנובעים מהיות המוצר מוחזק בתצוגה בחנות ויד הכל ממשמשת בו, כגון שריטות או פגמים שנובעים משימוש מסויים בו, ואילו בשאלה מדובר על פגם מהותי שכנראה מקורו בייצור- שהפלטות אינן מתאימות זו לזו, ועל פגם כזה לא הסכים למחול גם תמורת ההוזלה, ואין זה דומה למוכר שאמר "כל מום שימצא במקח זה הפוחת מדמיו כך וכך" וכו', שהרי כאן מן הסתם לא דובר על "כל מום" אלא מומים הבאים מחמת התצוגה, ולכן יש לומר שאפילו כשההוזלה כן משקפת את ירידת הערך מחמת הפגם- לא על מום כזה התכוון הלוקח למחול, וגם המוכר לא ביאר דבריו שיתכנו מומים שאינם מחמת התצוגה.
בנוסף, אף לפי החוק אם המוצר פגום יש להחליפו.
התשובה נערכה ע"י הרב חיים בלוך ועמוס ראבילו
הרשמו לקבלת עדכונים