נזק עקב טעות של חברת אשראי

השאלה

נציג מחברת האשראי שלי פרע התחייבות שלי ללא ידיעתי למרות שאני לא בקשתי פירעון בכלל. לכן בקשתי לבצע השחתה לכרטיס. 

באותו יום החברה עשתה לנו הלוואה במקביל, החזר כספי על הריבית, וכן החזר כספי על החזרת חיוב.

נגרם לי נזק מכיוון שחזר לי החיוב מהבנק. 

אני יודעת שהטיב שלי בבנק ירד ואם ארצה לקחת משכנתא תהיה לי בעיה בכל חברות האשראי והבנק יחשוב פעמיים אם לאשר לי הרשאות. חוץ מזה יש מידע שלילי ב-bdi (מרכז מידע של חברות האשראי?) וזה גורם שלא מאשרים ללקוח הלוואות ומשכנתאות. ועל זה אני רוצה לתבוע אותם.

האם מגיע לי לפי דין החזר כספי על עוגמת הנפש שנגרמה לי?

התשובה

שלום וברכה.

ראשית, אנו מעריכים שיש חוזה כתוב בין הלקוחות ובין חברות האשראי, ואם בחוזה מוגדר במדויק מהן חובות חברת האשראי כלפי לקוחותיה במקרים מעין אלו, יש לו תוקף מחייב. בתשובה נתייחס למקרה שבו אין חוזה.

1. חיוב על נזקים עקיפים

לפי טענתך לא נגרם לך נזק ממשי משום שקיבלת החזר כספי על החיוב, אלא שירד הטיב שלך בבנק, מה שעלול לגרום לכך שלא יאשרו לך הלוואות או משכנתאות וכדומה.

למיטב ידעתנו לא מדובר במניעה לצמיתות אלא לטווח זמן מוגבל, וכן אם החריגה היתה חד פעמית לא בטוח שתהיה פגיעה כלל.

גם אם יש פגיעה מוכחת, לכאורה לא ניתן לחייב על נזקים שנגרמו באופן עקיף, ואמרו חכמים (ירושלמי בבא מציעא פרק ה, הלכה ג) "המבטל כיסו של חברו אין לו עליו אלא תרעומת", אלא אם כן היה לו יכולת להרוויח באופן ברור ומוחלט (שו"ת משאת בנימין סימן כ"ז), במקרה שלפנינו לא מדובר על מקרה של הפסד ריווח ברור ומוחלט. בנוסף, בנזקי גרמא שאירעו בשוגג אין חיוב לצאת ידי שמים (פתחי חושן נזיקין פרק ג סעיף לט) ומלשון השאלה נראה שנציג חברת האשראי פעל בתום לב ולא התכוון להזיק לך.

אך מצד שני, ניתן להגדיר את חברת האשראי כחברת שמירה של הלקוחות, ואם הפקיד בחברת אשראי פשע, יש לו חיוב לשלם גם בגרמא. זאת ועוד, בתי הדין מחייבים בגרמא אם הייתה רשלנות פושעת, ואם תוכח רשלנות כזאת ניתן לחייב אפילו על נזקים עקיפים.

2. חיוב על גרימת 'עגמת נפש'

ע"פ ההלכה לא מחייבים בגין 'עגמת נפש' אלא אם כן באה בעקבות חבלה פיזית אז מתחייבים את החובל הן בתשלום הנזק והן בתשלומי 'בושת' (משנה ב"ק צ. ובגמ' שם צא. וראו שו"ת משפטי ארץ א, עמ' 308).

כמו כן במקרה שאדם התכוון לגרום בושה לחברו בדברים ניתן לחייבו, ובלבד שהתכוון לבייש (שו"ת הרא"ש קא, ט. שו"ע חו"מ תכ, לח).

על כן במקרה זה, שכפי הנראה לא היה בו נזק ממשי ולא היתה כוונה להזיק לא ניתן לתבוע פיצוי על עגמת הנפש.

מכיוון שאע"פ שהחיוב הוחזר, בכל אופן היתה פגיעה בטיב שלך מצד חברת האשראי אנו מציעים שתפני לנציב הקבילות של חברת האשראי ותבקשי מכתב הבהרה, כך שאם הבנק לא יסכים לבצע פעולות מסוימות עבורך בגלל המקרה תוכלי להוכיח לבנק שהדבר ארע בטעות, ואת אף יכולה לדרוש מהם לעשות כל אשר לאל ידם ששמך הטוב, והאשראי שלך לא ייפגע.

התשובה נערכה ע"י הרב חיים בלוך והרב עמוס ראבילו.