קניית ערבות מקטן

האם מותר לקנות ערבות לארבעת המינים מקטן?
tags icon תגיות

השאלה

בדיני ארבעת המינים למדתי שקטן לא יכול להקנות, לאור זאת, האם מותר לקנות ערבות לארבעת המינים מקטן?

 

התשובה*

אכן ישנה בעיה לקנות ארבעה מינים מקטן, ואין הבדל בעניין זה בין ערבות לשאר ארבעת המינים. וזאת כיון שקטן אמנם יכול לזכות, כלומר, לזכות בבעלות, אך הוא אינו יכול להקנות לאחרים על פי התורה, כלומר להעביר את הבעלות. אמנם מכוח תקנת חכמים קטן יכול לקנות ולמכור, ואף לתת מתנה מגיל שש והלאה (שו"ע חו"מ רלה, א). כך שנינו בגמרא (סוכה מו, ב):

אמר רבי זירא: לא ליקני איניש הושענא לינוקא ביומא טבא קמא. מאי טעמא? דינוקא מקנא – קני, אקנויי – לא מקני, ואשתכח דקא נפיק בלולב שאינו שלו.

כלומר שאל לו לאב להקנות את ארבעת המינים לבנו הקטן ביום טוב ראשון לפני שהוא יצא ידי חובה. כיון שניתן להקנות לקטן, אך הוא לא יכול להקנותם בחזרה וביום טוב ראשון צריך שארבעת המינים יהיו בבעלותו של הנוטל (בשאר ימי החג ניתן לקבל מהקטן, כיון שאין צורך שארבעת המינים יהיו בבעלותו של הנוטל). ואכן פוסקים רבים כתבו שאין לקנות את ארבעת המינים מקטן (שו"ת כתב סופר או"ח, קכח; שו"ת מנחת יצחק ה, סה; ועיינו גם ביאור הלכה או"ח תרנח, ד"ה לא יתננו).

היו שלימדו זכות על הקונים מקטן מכמה טעמים:

א. לדעת הריטב"א והר"ן (סוכה מו, ב) כאשר הגיע הקטן ל"עונת הפעוטות" (כבן שש או שבע) הוא יכול להקנות, ועיין בשערים המצוינים בהלכה (קלז, יג) שכותב שנוהגים לסמוך על דעה זו.

ב. אם הקונה הכניס את הערבות לרשותו, יש אומרים (משנה ברורה או"ח תרנח, י) שהן נקנו לו מהתורה בקניין חצר.

ג. יש אומרים (ב"י אבן העזר כח; קצות החושן רלה, ד) שקניין שיסודו בתקנת חכמים מועיל גם כאשר צריך בעלות על החפץ מהתורה.

ד. יש אומרים (שו"ת מהרש"ם ו או"ח כ; הגהות המהרש"ם על או"ח תרנו, ו; שו"ת נודע ביהודה מהדורא תנינא אבן העזר, נד) שאם רכש את החפץ בקניין דרבנן, לפני שהגיע הזמן שבו חל החיוב במצווה שבשבילה קנה (כמו במקרה שלנו, אם קונים את הערבות לפני החג) לכל הדעות הקניין מועיל.

ה. אם הילד ליקט את הערבות מן ההפקר, מן הדין הערבות שייכות לאביו (שו"ע חו"מ רע, ב), ואם הוא לא מוחה בבנו שמוכר אותן מסתבר שנוח לו בכך. אגב, גם ילד מעל גיל בר מצווה, אך גר בבית, והוא "סמוך על שולחן אביו", צריך את הסכמתו של אביו למכור ערבות שזכה בהן מן ההפקר (שו"ע שם; ועיין מועדים וזמנים ו, שהקל בגדול הסמוך על שולחן אביו).

בכל אופן ודאי שעדיף לקנות את הערבות מגדול. אגב, ישנה בעיה נוספת לצערנו, והיא שילדים קוטפים ערבות מעצים שיש להם בעלים, ללא בקשת רשות, וזו סיבה נוספת להימנע מלקנות מילדים, אם לא ברור מקור הערבות.

*פורסם בספר שו"ת משפטי ארץ חלק ב.

 

הדפיסו הדפסה

הרשמו לקבלת עדכונים

מצוה לקיים דברי המת

מוריש לא כתב צוואה אבל ציווה בע"פ כיצד הוא רוצה שהירושה תחולק, יש להחמיר ולנהוג לפי דבריו....

הרשמה כספק בקרן סיוע בעלת זיקה נוצרית, הפועל בשיתוף רשויות הרווחה, האם

מותר להירשם כספק של קרן סיוע, שכן אין איסור למכור שירות לגוף כזה גם אם כספו ממקור נוצרי. החשש מ"לא ...

שכירות רשות מגוי לצורך עירוב באמצעות השארת כסף ומכתב

השאלה: האם ניתן לשכור רשות מגוי לעירוב באמצעות השארת כסף ומכתב ללא תגובה ממנו. התשובה: אין לשכירות ...

האם ניתן לחייב שכן להסיר ספסל פרטי שהוצב ברשות הרבים וגורם היזק ראייה

שכן הציב ספסל פרטי ברחוב מול בית, וכתוצאה מכך נגרמים לשכנים היזק ראייה, רעש ולכלוך. לפי דין תורה, ע...

ליקוי שהתגלה בדירה שנמכרה as is

נזילה התגלתה בדירה שנמכרה בתנאי as is סמוך למסירה, והמוכר תיקן אך הקונה טען שהבעיה נמשכת. לפי דין ת...

התמודדות הלכתית עם שוכרים הפוגעים בשטח המשותף ובערך הדירות בבניין

שוכרים בבניין גורמים להזנחה, רעש ושימוש אסור בשטח המשותף, ופוגעים בערך הדירות וביכולת למכור אותן. ל...
למאגר השו"תים קראו עוד