אור לראש חודש אייר תשע"ז התקיים בעפרה ערב ההשקה של הספר "משפטי ארץ ד: חוזים ודיניהם", בשיתוף ועדת הקשר של לשכת עורכי הדין מטה בנימין.
את הערב פתח הרב הראשי הרב דוד לאו שעסק בשאלת תוקפה של כתובה שנחתמה בלא שהעדים או החתן קראו אותה במלואה. וזאת, בעקבות מאמרו של הרב ד"ר אלי גורפינקל, בוגר המכון, בעניין החותם על שטר שלא הבין את תוכנו, המופיע בספר. הרב לאו ציין לשבח את הקשר בין היאחזות בארץ ישראל לתחיית משפט התורה, ואת תרומתו הייחודית של המכון בשתי החזיתות.
לאחר מכן, בירך ראש מועצת מטה בנימין ויו"ר מועצת יש"ע מר אבי רואה, והדגיש את חשיבותו של המכון שעוסק בסוגיות היסוד של המשפט בישראל, ומציע לציבור חוזים על פי ההלכה לשימוש מיידי.
עו"ד חייא גרינבוים, היועץ המשפטי של הספר, עסק בשאלת השימוש בחוזים על פי ההלכה המוצעים בספר, בעבודת עורך הדין. במסגרת זו הוא סיפר על חוזה מכר דירה אותו ערך, על בסיס חוזה משפטי ארץ. באותו אירוע עורך הדין של הצד השני העלה כמה חששות, אולם, לאחר שהבין את תוכנו של החוזה הוא הסיר את התנגדותו.
חלקו השני של הערב הוקדש לפאנל בעניין הצעת חוק יסודות המשפט, בהנחיית עו"ד אבינעם גואלמן, יו"ר משותף של לשכת הקשר מטה בנימין. במסגרת הפאנל הציג עו"ד יצחק נטוביץ, המשנה ליו"ר לשכת עוה"ד ויו"ר ועדת המשפט העברי, את יתרונות הצעת החוק הנוכחית, שנועדה להגביר את השימוש במשפט עברי בפסקי הדין של בתי המשפט.
חלק עליו, ד"ר בנימין פורת, ראש המכון לחקר המשפט העברי באונ' העברית, וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה. לדבריו, לחץ חזק מדי על השופטים יגרום לתוצאות הפוכות, ולכן יש לחייב את השופט להתייחס למשפט העברי במקרה של לקונה (היעדר התייחסות של החוק או של הפסיקה), מבלי לחייב אותו לפסוק על פיו.
עמדה שונה הציג הרב אברהם גיסר, יו"ר מכון משפטי ארץ, שטען כי החוק המוצע עוסק בשוליים של המשפט ואין לראות בו מהפיכה. בהמשך לכך הציב הרב גיסר חזון של הפיכת החוק הנוכחי בישראל ל"חוק מעבר" עד לבחינה שיטתית שלו לאור המשפט העברי.
הרשמו לקבלת עדכונים