האם מותר לעבוד כעורך דין לפי ההלכה?

רבני 'משפטי ארץ'
ההלכה רואה קושי בעיסוק בעריכת דין בשל איסור ייצוג בערכאות ואיסור פנייה לבתי משפט במקום בית דין. עם זאת, בתחומים שההלכה מתירה לדון בהם על פי חוקי המדינה (כגון תעבורה, מיסים ודין פלילי), מותר לעסוק בעריכת דין. עוד הותר ייצוג נתבע הנכפה להתדיין בבית משפט כדי להצילו מעושק, אך לא סיוע בתביעת ממון בערכאות בניגוד לדין תורה.
tags icon תגיות

עבודה כעו"ד ואיסור ערכאות

שאלה

האם יש בעיה הלכתית לעבוד כעו"ד, ואם כן, כיצד בכל זאת אפשר לעסוק בעריכת דין?

תשובה

שתי בעיות עיקריות יש בדבר: ייצוג בעלי דין ע"י עורכי דין או טוענים אינו רצוי עפ"י ההלכה (עיין שולחן ערוך חו"מ קכד, א). הבעיה השנייה היא בניהול הליך משפטי בבית משפט ולא בבית דין רבני. דא עקא, מערכת המשפט הדומיננטית כיום אינה מערכת המשפט ההלכתית ועל כן בתחומים מסוימים שההלכה מתירה לפנות למערכת המשפטית הרגילה, שם ייצוג על ידי עו"ד הוא דבר שבשגרה. ואז שופט או עו"ד דתי, עשויים להביא תועלת כשירימו את קול התורה ויבהירו את דרך התורה וחוקיה (הרב מרדכי אליהו, תחומין ג עמ' 244).

באשר לשופט, אמנם יש בידו היכולת לתרום להאדרת המשפט העברי בפסיקותיו בבתי המשפט (ראו הסתייגותו של הציץ אליעזר יב, פג), אולם, הוא עלול לפסוק בעל כורחו לפי חוק שהוא בבחינת גזל על פי ההלכה (הרב אברהם שפירא תחומין ג, עמ' 239). לדעת הרב עובדיה יוסף, בעיה זו נוגעת גם לעו"ד. לשיטתו, ההיתר לשמש כעו"ד בבית משפט מצומצם. (שו"ת יחוה דעת ד, סה, עמ' שיג בהערה):

ולכן עורך דין ירא שמים שנדרש לייצג בבית המשפט אדם שתובע ממון מחבירו, לפי ההלכה חייב להימנע מכך, שהרי הוא מסייע בידי עוברי עבירה, ואינו יכול לבוא בטענה שהוא רק עושה בשליחות התובע, והקולר תלוי בצוארו, זה אינו, כי דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין, ואין שליח לדבר עבירה. (ועיין בחשן משפט סימן לב סעיף ב ובש"ך ובאחרונים שם). אבל לייצג נתבע שנאנס לבוא לבית המשפט מצד שהתובע סרב להתדיין בדין תורה, וכופה את הנתבע להתדיין בבית המשפט, מותר לעורך דין לייצגו להציל עשוק מיד עושקו. ואם נדרש להופיע בערכאות לקבלת צו ירושה, חייב להימנע, ויפנה אותם לבית הדין הרבני לקבלת הצו.

בתחומים כמו תעבורה (דהיינו, עבירה על חוקי התעבורה), מיסים והדין הפלילי הבעיה אינה קיימת או קיימת במידה מועטה (בשם הרב אהרן ליכטנשטיין). מפני שבנושאים אלה יש לדון על פי חוקי המדינה גם על פי ההלכה (להלן המקורות בקצרה:  מיסים – ראו בעמוד 225, תעבורה ופלילי – רמב"ם מלכים ג, י; שו"ת הרשב"א א, סימן תריב).

לכן ההלכה מאפשרת לדון בתחומים אלה בבתי המשפט. בהלכה יש עדויות רבות לדיונים על פי תקנות הקהל בערכאות שאינן תורניות (שו"ת הרשב"א ג, תט; וכן ה, רכא; ה, רפט; עמוד הימני, סימנים ח-ט; שו"ת באהלה של תורה ד, טו).

לסיום, יש לציין שתפקידו של עו"ד הוא להעלות טענות עבור מרשו שלא יודע לטוענן לבדו, אבל אין לו ללמדו כיצד לטעון טענות שקריות במטרה לזכות בדין באופן לא הוגן.

הדפיסו הדפסה