גנב שתרם רכוש גנוב למוסד צדקה

גנב שתרם רכוש גנוב למוסד צדקה. המוסד מכר את הרכוש. האם הוא צריך לשלם לבעלים
tags icon תגיות

השאלה: אדם תרם רכוש לצדקה, בדיעבד מתברר למוסד שהתורם גנב את הרכוש , בעוד שהבעלים לא היו ערים לכך שרכושם נגנב. בעת קבלת הרכוש פעל המוסד בתום לב גמור, והרכוש כבר נמכר והתמורה גם היא כבר איננה. עכשיו מגלים הבעלים שרכושם נגנב ודורשים החזר מן המוסד. האם הבעלים המקוריים של הרכוש יכולים לתבוע את המוסד להחזרת הרכוש?

תשובה

המוסד פטור מתשלום, אולם הנגנב צריך לפנות ולתבוע או את הגנב או את מי שהרכוש כרגע בידיו.

הרחבה

האם היה יאוש?

פסק הרמ"א (חו"מ שסח) שסתם גנבה יאוש בעלים אלא אם כן יודעים אנחנו שהבעלים לא התייאשו. במקרה שלפנינו הבעלים לא ידעו שנגנב מהם רכוש, וניתן לומר שיאוש שלא מדעת אינו יאוש (ב"מ כא: ושם מבואר שהמחלוקת זהה הן בגנבה והן באבדה, וראו פתחי חושן גנבה פרק ב הערה לט וצ"ע בדבריו). אם כן מדובר במקרה בו לא היה יאוש כאשר החפץ הגיע לידי מוסד הצדקה. אולם היה יאוש לאחר שהמוסד מכר את הרכוש הגנוב לאחרים. במקרה זה נחלקו הפוסקים האם כאשר יש שינוי רשות ואחר כך יאוש האם יש בכך משום שינוי רשות, אולם בכל הנוגע למוסד הצדקה לא היה יאוש כל עוד החפץ היה בידיהם ולכן אין דיון זה רלבנטי להם.

אם לא היה יאוש, האם יש תקנת השוק?

אם לא היה יאוש הלוקח חייב להחזיר לבעלים החוקי את הרכוש שלו, 'והשיב את הגזלה'. אולם תקנו חז"ל במקרה זה שהבעלים החוקי ישלם ללקוח את הכסף ששילם לגנב ויחזיר את החפץ לבעליו החוקי (שו"ע חו"מ שנו,ב). כל זה אמור בקונה מגנב שאינו מפורסם, אך הקונה מגנב מפורסם לא עשו בו תקנת השוק לדעת המחבר (שו"ע שנו,ב) ולדעת הרמ"א עשו בו תקנת השוק. (שם).

נחלקו הראשונים האם תקנת השוק קיימת רק אם מדובר על מכירה אולם במתנה אין תקנת השוק, או שמא אין הבדל (ש"ך חו"מ שנו, ד, פתחי חושן גנבה ג, יב). במקרה של צדקה נראה שלכו"ע אין תקנת השוק שכן לא ניתן לומר שנתן מתנה כיוון שעשה לו טובה (ראו סברה מעין זו בשו"ת משפטים ישרים חלק א סימן קמז). ולכאורה אם כן, אם לא היה יאוש מוסד הצדקה היה צריך להשיב את החפץ לבעלים הראשון ולא לקבל שום תמורה. אולם אחרי שהמוסד מכר את החפץ לקונה השני יש מחלוקת בין הפוסקים האם אצל הקונה השני יש תקנת השוק (שו"ע חו"מ שנו, י ובסמ"ע שם).

מכל מקום התביעה של הנגנב היא תמיד מול הלוקח שהרכוש בידיו כעת או עם הגנב הראשון ולא עם מי שהיה באמצע (מוסד הצדקה). את מוסד הצדקה יכול לתבוע הלוקח השני במידה וייפגע.  

הדפיסו הדפסה

הרשמו לקבלת עדכונים

זכאות מתווך לדמי תיווך כאשר הקשר בין הצדדים היה קיים קודם

השואל התחייב לשלם למתווך שימצא לו דירה. מתווך סייע בקידום העסקה, אך הדירה הוצעה גם דרך גורם אחר. לפי...

דוד בדירה שכורה התפוצץ בקרה, מי ישלם?

המשכיר חייב לשלם על תיקון הדוד, משום שעל פי השולחן ערוך האחריות לתיקונים הדורשים בעל מקצוע חלה עליו....

קונה שרוצה לבטל עסקה בשל פגם שלא ידוע האם אירע לפני הרכישה

לא ניתן לבטל עסקה בדיני ממונות ללא הוכחה שהפגם היה קיים לפני הרכישה. במקרה של תקלה מתמשכת, אם הקונה ...

מי נושא בעלות תיקון הביוב לאחר ריצוף שבוצע על ידי דייר?

עלות פתיחת הסתימה מתחלקת בין כל השכנים, כל עוד לא הוכח שאחד מהם גרם לה. עם זאת, מאחר שבעל החצר כיסה ...

איחור בתשלומי שכר ופנסיה – האם מותר ומהי אחריותה של העובדת למעשי הבוס?

הלנת שכר של עובד גוי אינה אסורה מהתורה לרוב השיטות. לפי החוק, יש חובה לשלם שכר ופנסיה במועד, גם אם ה...

התחייבות לתשלום עבור החלפת שמירה – האם די בכוונה ובהגעה לעמדה?

ראובן שכר את שמעון להחליף אותו בשמירה. שמעון כבר הגיע לעמדה והביע מוכנות, אך לבסוף לא שמר כי לא היה...
למאגר השו"תים קראו עוד