מכירת דירה ראשונה

שאלה

האם יש איסור למכור דירה ראשונה?

תשובה

הגמרא (קידושין דף נט, א) אומרת: "א"ל: זבוני לא מזבנינא לה, דארעא קמייתא היא ולא מסמנא מילתא, אי בעי במתנה נישקליה..." ומסביר רש"י שהכוונה לקרקע הראשונה שר' אבא קנה, ואין זה סימן טוב למכור אותה.

הפוסקים לא הרבו לעסוק בסוגיה זו, אך היא הובאה בכמה פוסקים. עיין בכף החיים (חיו"ד סי' קטז ס"ק קפח), שכתב, לא ימכור אדם קרקע ראשונה שלקח כי לא יהיה לסימן טוב.

עיין גם בשו"ת רב פעלים ח"ב סימן כט, הדן בענין איסור ניחוש, שהוכיח מסוגיה זו, שבסימנים מעין אלו אין איסור ניחוש. 

בשו"ת עטרת פז (כרך ג' חושן משפט סימן ה') הוכיח שסימן זה הוא לא רק במכירת קרקע, אלא מכירת כל דבר שנקנה ראשון. אך לדבריו לא נהגו בזמננו להקפיד על סימן זה. הוא מציע כמה הצעות לכך: א. הכוונה שאין זה סימן טוב אם הוא משתמש בכספי המכירה למחייתו לצרכי מזונות וכדומה בלבד. אבל אם הוא משתמש במכירה לצרכי שיפור רמת החיים שלו כגון שהוא מוכר דירה קטנה על מנת לקנות דירה מרווחת יותר, אזי אין בזה סימן לא טוב. ב. סימן זה הוא רק כאשר קונה משהו לצרכי פרנסתו, ולא כאשר קונה לצורך שימוש אישי.

בעטרת פז מוסיף: "איך שיהיה על זה ועל כיו"ב לימדונו רבותינו (פסחים קי ע"ב) כל דלא קפיד לא קפדינן בהדי", כלומר ההקפדה תלויה בתחושה האישית, ואם הוא לא מרגיש שיש עם הדבר בעיה, הרי שבאמת בשבילו אין בעיה.

נוסיף שגם לפי הגמרא, אין בכך איסור כמובן,  אלא רק אין סימן טוב.