רווחה יהודית 4: סיוע סלקטיבי או אוניברסאלי

1.      יוסף קטן, מדינת הרווחה לפתחה של מאה חדשה (ירושלים, מכון הרייטה סאלד) תש"ס, עמ' 34-38

מצוות חברתיות – אוניברסאליות או סלקטיביות?

2.      רמב"ם מתנות עניים פרק ט, הלכה יג - סלקטיבי

מי שיש לו מזון שתי סעודות אסור לו ליטול מן התמחוי, היו לו מזון ארבע עשרה סעודות לא יטול מן הקופה, היו לו מאתים זוז אף על פי שאינו נושא ונותן בהם [או שיש לו חמשים זוז ונושא ונותן בהם] הרי זה לא יטול לקט שכחה ופאה ומעשר עני, היו לו מאתים חסר דינר אפילו אלף נותנין לו כאחד הרי זה מותר ליקח, היו בידו מעות והרי הן עליו חוב או שהיו ממושכנים לכתובת אשתו הרי זה מותר ליקח.

3.      שמות כג, י-יא – אוניברסאלי מטרה סלקטיבית

וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע אֶת אַרְצֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ. וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכַרְמְךָ לְזֵיתֶךָ.

4.      ויקרא כה, ד-ז

וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַה' שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר. אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ. וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ. וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָל תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל.

5.      רמב"ם שמיטה ויובל פרק ד, הלכה כד

מצות עשה להשמיט כל מה שתוציא הארץ בשביעית שנאמר והשביעית תשמטנה ונטשתה, וכל הנועל כרמו או סג שדהו בשביעית ביטל מצות עשה, וכן אם אסף כל פירותיו לתוך ביתו, אלא יפקיר הכל ויד הכל שוין בכ"מ, שנאמר: 'ואכלו אביוני עמך', ויש לו להביא לתוך ביתו מעט כדרך שמביאין מן ההפקר, חמש כדי שמן חמשה עשר כדי יין, ואם הביא יתר מזה מותר.

6.      שמיטת כספים דברים טו, א-ב - אוניברסאלית

מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה. וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַה'...

7.      דברים טו, ז-יא – מטרה סלקטיבית

כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן. כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ. הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל ה' וְהָיָה בְךָ חֵטְא. נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ. כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ.

8.      רמב"ם שמיטה ויובל פרק ט, הלכה א - אוניברסאלית

מצות עשה להשמיט המלוה בשביעית שנאמר שמוט כל בעל משה ידו, והתובע חוב שעברה עליו שביעית עבר על לא תעשה שנאמר לא יגוש את רעהו ואת אחיו.

9.      הרב ח"ד הלוי, "במוצאי שנת השמיטה"

ולבי אומר לי שבית-דין לא הסכימו לקבל שטרותיו של כל אדם. בית דין בחנו איזו מלוה (מ"ם חרוקה) ראוי שלא תשמט. מי שלוה לשם קנית בית-חדש או רכוש, מימון עסק או נסיעה וכדומה, זה אינו מן הדין שתשמטנו שביעית... אך שטרות שהיו מן הסוג של גמילות-חסד למי שמטה ידו זאת היתה כונת התורה שתשמטנו שביעית, ושטרות אלה לא קבלו בית-הדין.

10.  דיני היובל – אוניברסאלי – חירות כחובה

11.   זכויות העובדים – דברים כד, טו – אוניברסאלי מטרה סלקטיבית

בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ כִּי עָנִי הוּא וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ וְלֹא יִקְרָא עָלֶיךָ אֶל ה' וְהָיָה בְךָ חֵטְא.

12.  רמב"ם שכירות פרק יג, הלכה ז

כדרך שמוזהר בעה"ב שלא יגזול שכר עני ולא יעכבנו כך העני מוזהר שלא יגזול מלאכת בעה"ב ויבטל מעט בכאן ומעט בכאן ומוציא כל היום במרמה...

אוניברסאליות בתקנות הקהל

13.  תוספתא בבא מציעא יא, כג-כו

ורשאין בני העיר להתנות על השערים ועל המדות ועל שכר פועלין...

רשאין החמרין לומר כל מי שתמות חמורו נעמיד לו חמור אחר...

רשאין הספנין לומר כל מי שתאבד ספינתו נעמיד לו ספינה אחרת...

יתרונות הלכתיים בסיוע האוניברסאלי

14.  כדי למנוע צער מהנזקק במהלך תהליך המיון – בבא בתרא ט, א

אמר רב הונא: בודקין למזונות ואין בודקין לכסות... האי קא מבזי והאי לא קא מבזי...

ורב יהודה אמר: בודקין לכסות ואין בודקין למזונות... האי קמצערא ליה והאי לא קמצערא ליה...

15.  רמב"ם מתנות עניים פרק ז, הלכה ו, וכך נפסק בשו"ע יורה דעה סימן רנא, סעיף י

עני שאין מכירין אותו ואמר רעב אני האכילוני, אין בודקין אחריו שמא רמאי הוא אלא מפרנסין אותו מיד, היה ערום ואמר כסוני בודקין אחריו שמא רמאי הוא.

16.  שו"ת הלכות קטנות חלק ב סימן כה

עני הבא לפנינו בקרח בלילה ועד שיבדקו אחריו יצטער מהו?

תשובה: יכסנו משלו מיד, ואם בדק ולא מצא יניח בגדו אצלו, מה שאין כן במזונות, שאין לו לבדוק אפילו אחר נתינה.

17.  פני יהושע, כתובות סח, א

דאף להחיותו אינו חייב אלא ברוב ישראל, וברוב מיהו חייב והיינו משום דלהחיותו הוי כמו פיקוח נפש כדמשמע שם ועיין בפירש"י ובחידושי הרא"ה. משא"כ לענין די מחסורו אפשר דהוי דבר שבממון ואין הולכין בממון אחר הרוב.

18.  כדי למנוע ביזוי של הנזקק – שו"ת מהר"י מינץ סימן ז

על דבר הכנסת אורחים על פי פתקין הנחלקין מן הקלפי כפי ההזדמנות. ויש מהם אומרים שהאורח יקח הפתק מן הקלפי ולא הפרנס כדי שיתבייש העני ולא יוסיף לבא עוד. והמתנגדים אומרים שכל דבר שכזה איננו נקרא 'הכנסת אורחים' אבל נקרא 'הוצאת אורחים'. אלא המנהג שהפרנס מוציא הפתקין נותן אותן לארחי ופרחי (=אורחים) ואין לשנות המנהג ולא לבייש העניים.

[תשובה:] חלילה וחס לתקן תקנה לבייש העני ולזלזלו.

19.  פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרק מה

העושה מצוה לחבירו ולא עשאה בצנעא והעני מתבייש, אף-על-פי שהוא עושה טוב יביא למשפט, שלא עשאה כהוגן.

20.  ספר חסידים (מרגליות) סימן של

פעמים שהגבאי נותן לבני טובים שאינם יודעים הדבר אלא שנים או שלשה מחשובי העיר, שאם ידעו האחרים היה זה המקבל מתבייש... ומוטב לגבאי שילבינו את פניו ואל יתבייש העני אם יגיד הגבאי יתבייש העני המקבל.

21.  שו"ת משנה הלכות חלק יג סימן קעג

עתה באתי בשביל דבר קטן או גדול הוא בעינינו אשר בקשוני גדולי התורה מפה לבא בכתב למעכ"ת בענין אשר יצאו רבני אנשי שלומנו לתקן תקנה בכמה עירות מחוץ לנוא יארק וסביבותיה והוא שלא ליתן לאדם מישראל לאסוף כסף צדקה הן לחזור על הפתחים לעצמו והן לאחרים בתור שד"ר עד שיקבלו תעודת כושר מהועד שתקנו לזה ולאחר חקירות ודרישות אם יסכימו יתנו לו תעודת היתר לקבץ נדבות וללכת על פתחי נדיבים ואם לאו ויצא דינו להחרים אז לא יתנו לו לעבור בעיר ההוא, וכדי לקיים הדבר הזה הוסיפו עוד לבקש צילום מהעני או השד"ר ולהניחו על המכתב ואז יתנו לו תעודת עניות לכמה חדשים כתוב וחתם ע"י ועד העיר או רב העיר וכיוצא בו...

וכ"ש בדידן שאפי' היו צריכין דו"ח הי' לן לבטל מפני תקנת עניים חשובים שמתביישים לבא להוועד ויותר יבחרו ח"ו למות ברעב מלילך ולבזות עצמן בפני איזה וועד של בעלי בתים או אפי' רבנים לבזותם לדעת אם הם עניים חשובים או רמאים, ובפרט בכמה מקומות כבר מבקשים גם צילום ועושים תעודה עם צילום והוא איש יש לו משפחה ורוצה להתחתן עם בניו ויביאו לו תעודתו עם צילום שלו שהוא חוזר על הפתחים וכדי בזיון וקצף ומי יודע כמה היזק יצא לו...

וכרגע ראיתי בסה"ק קדושת לוי בסופו דף קנ"א ע"א [מדפי הספר] וז"ל באות י"ח קרואי העדה בק' בארדיטשוב החליטו שעל כל מועצה בעניני הכלל והעיר יקראו רבם הק' ועל פיו יצא ויבא דבר הגדול ודבר הקטן. אולם הה"ק התנה עמהם שלא יקראו אותו רק כשיתהוה איזה ענין חדש לתיקון העיר. פ"א נתאספו אקרו"ט הקהל לתקן שהעניים לא יסובבו בעיר רק ינתן להם שכר קצוב. לאסיפה הזאת קראו גם את רבם הק', כשמוע הה"ק ענין העומד על סדר היום פנה אל ראש הקהל ואמר הלא התנתי עמכם שלא תקראוני אלא לתקנה חדשה, וזהו תקנה ישנה של ד' ארצות סדום ועמורה וכו' אשר הפך ה' באפו ובחמתו, כי אצלם הי' נהוג שלא יראה ולא ימצא איש המחזיר על הפתחים - כשמעו זאת תיכף חדלו ועזבו מלהתעסק בזה ע"כ, והרי שלך לפניך שכבר נשמע דבר זה בין החיים ובטלוהו חכמי הדורות וממנו ילמדו וכן תעשו לדורות.

22.  מניעת נזקקות – רמב"ם, משנה תורה, הלכות מתנות עניים פרק י הלכה ז

שמונה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו, מעלה גדולה שאין למעלה ממנה זה המחזיק ביד ישראל שמך ונותן לו מתנה או הלואה או עושה עמו שותפות או ממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות לשאול.

23.  הראי"ה קוק עין איה, ברכות ט, קיז

הזהירות מנפילת רוחם של הנתמכים - בהיותו קרוב למעשה הצדקה שתצא מתחת ידו בעצמו, לא על ידי שמשים ופקידים שהם באים בשכרם ואין בהם רוח נדיבה, ורבות יהיה העני שבע כעס ובוז עדי ישיג הרישיון והאפשרות להיות נהנה מהצדקה בהיותה מוקפת... תנאים שונים, כעין לקיחת פתקא מפקיד אחד לחברו והרבות חותמים ומסכימים.