קבלן שחוזר בו במחיר שהציע ורוצה מחיר יותר יקר

שאלה

שלום וברכה שאלה עקרונית: האם קבלן יכול אחרי שבועיים שעובד להחליט שהמחיר שנתן הוא נמוך מדי והוא רוצה למפרע לקבל יותר על מה שעבד כבר? אשמח שתציינו מקורות תודה רבה וישר כח

תשובה

הדין הבסיסי הוא שקבלן לא רשאי לחזור בו ולומר שהמחיר שדרש לא מתאים ועליו לעמוד בסיכומים שסוכמו. הוא גם לא יכול לטעון שהעבודה יותר קשה ממה שחשב, כיוון שמוטל עליו לבדוק את הנושא הזה לפני כריתת חוזה העבודה בין הצדדים, ואדרבה הרי הוא המומחה ובעל הבית כלל לא יודע מה המחירים בשוק ומהו האופי המדוייק של העבודה, ועל כן החובה המוטלת על כתפיו רבה יותר. בנוסף אם הקבלן נוהג בדרך לא ראויה ומסרב להמשיך לעבוד עד שיעלו לו את שכרו, מותר להטעות את הקבלן ולהבטיח לו שכר גבוה, ולאחר מכן לפנות לבית הדין ולדרוש לשלם את השכר הנמוך. כך כתב שו"ת הרא"ש (קד, ב):

עוד ילמדני ראובן שקבל משמעון בגד לארוג חמש אמות בזהוב, וכאשר התחיל במלאכה אמר שהמטוה היה גרוע וגזם לו להניח מלאכתו אם לא שיוסיף לו מעות ומפני השינוי זה נדר לתת לו זהוב בד' אמות...

תשובה כיון דקבלן לא מצי מהדר וידו על התחתונה אם חזר בו אף אם היה מוצא אחר היה יכול להטעותו. ודוקא לענין שוכר עליהם אם באת חבילה לידו היינו דוקא אם אינו מוצא פועל אחר אבל להטעותו כדי לגמור מלאכתו כמו שהוא חייב לגומרה שהרי מן הדין אינו יכול לחזור אף אם היה מוצא פועל אחר ואף אם אינו אבד יפה עשה שהטעהו.

זהו הכלל הבסיסי , וכן נפסק בשולחן ערוך חו"מ שלג, ה ובש"ך שם, כט. אולם יש יוצאים מהכלל. לדוגמא, אם התגלו נתונים חדשים שלא היו ידועים לקבלן בשעת הסיכום, ונתונים אלו משמעותיים עד כדי כך שניתן להגדיר את המקח כטעות. כך כתב פתחי חושן (שכירות ח, הערה ב):

ונראה דהוא הדין בקבלנות וקבע שכרו, ואף אם הוברר שטעה בהערכת המלאכה והיו לו הרבה הוצאות וטירחה יותר ממה שחשב, אינו יכול לתבוע יותר, מיהו אפשר שאם נולדה סיבה אח"כ באופן דלא הוה ליה לידע, וכל שכן כשהיה לבעה"ב להודיע לו ולא הודיע, יכול לתבוע יותר  

מקרה נוסף לחזרה ממחיר שנקבע מופיע בפתחי החושן (שם, הערה מ) בשם ערוך השולחן (חו"מ שלג, כז): אם קבלן סמך על דברי המזמין ולא בדק את המציאות מראש ועל סמך דבריו קיבל את העבודה במחיר מסויים ולאחר מכן הוברר שהמזמין הטעה את הקבלן- יכול הקבלן לדרוש את המחיר המתאים למחיר השוק (ראו עוד הרב אורי סדן, אורות החושן עמו' 65-66).

מקרה שלישי בו ניתן לחזור ממחיר הוא אם היתה חריגה גבוהה בחמישית מהמחיר המקובל בשוק, וזאת בגלל שיותר שפער כזה הרי הוא כלול בדיני אונאה. דין זה לא קיים בכל קבלן אלא רק בקבלן שעבודתו אינה קשורה לקרקע או לדבר המחובר לקרקע, כגון טכנאי מחשבים או מכונאי רכב (שולחן ערוך חו"מ רכז, לו), אבל קבלן שיפוצים אין לו את החריגה הזאת. וזאת על פי הכלל ש"אין אונאה בקרקעות".

בנוסף, אם הקבלן היה מודע לכל הנתונים ובכל אופן הציע מחיר נמוך או הסכים מחיר נמוך כדי לזכות בעבודה ויש להניח שהיה מודע לכל הנתונים אין אונאה אפילו לא בטכנאי מחשבים וכדומה.

קבלן שלא עובד בקרקע יכול לדרוש מחיר גבוה יותר רק אם התברר למעלה מכל ספק שהיתה טעות בהצעת המחיר הראשונה ברמה כזאת המחיר היה נמוך בחמישית מהמחיר בשוק. אבל כל עוד לא הגיע למדרגה הזאת אין הוא יכול לטעון דבר (ראו עוד הרב אורי סדן אורות החושן עמו' 62-62).