שאלה

במושב שיתופי בו אנו מתגוררים ישנם כמה תושבים (חלקם במזכירות חלקם לא) שגונבים את כספי התושבים ומרוקנים את כספי הקופה הציבורית . הכספים שנכנסים לקופה במשך השנה הם: האדמות ששייכים לבעלי המשקים מושכרים לחקלאי שמעבד את האדמה. כספים שונים שנכנסים מהמדינה כגון תמרי"ם . תשלומים שונים לחקלאים בשנת שמיטה ממשרד החקלאות. הקצאות של מים. השכרת הנגרים ומחסנים במושב. תשלומים מהמועצה לחינוך וכדומה. ועוד כל מני תקציבים שנכנסים על שם בניה או שיפור המושב שאינם נעשים, והכסף נעלם. בנוסף ישנם כמה מהנ"ל שהשתלטו על שטחים למפעל פרטי ואינם משלמים דמי שכירות ומונעים השכרת המקום לסוחרים אחרים. השאלה הנשאלת היא האם פניה לרשויות האוכפות נקראת הלשנה ע"פ ההלכה במקרה זה. מצב זה נמשך שנים באיום של מויסר למי שרוצה לערב את המשטרה ואין מי שיושיע את הנגזל שהם רוב הציבור שאינם מקבלים פרוטה מהקופה שמגלגלת כמה מליוני שקלים במשך השנה.

תשובה

דיווח למשטרה על עברה שנעשית בוודאות

מותר לדווח למשטרה על עברות שנעשות, ודיווח זה אינו נקרא מסירה. המטרה של הדיווח היא למנוע מאנשים להמשיך לגנוב ואם לא ידווח למשטרה לא יוכל למנוע זאת (ראו פתחי חושן נזיקין פרק ד סעיף ו, ותחומין כג החל מעמוד 358). וראוי שיזהיר אותם לפני כן (ע"פ חו"מ סימן שפח סעיף יב ברמ"א, ובפתחי חושן (חלק נזיקין פרק ד הערה כב) כתב שאם אין פנאי להתרות בו או שידוע שלא ישמע להתראה מותר למוסרו ללא התראה.)

דיווח למשטרה על שמועות

ואולם, אם לא יודעים את הדבר בוודאות ומסתמכים על רכילות ועל שמועות, ורק חושבים שאנשים לוקחים לכיסם, אך באמת לא מדובר על דברים בדוקים כלל אלא שמועות בעלמא, מעבר לאיסור מסירה יש איסור של לשון הרע והוצאת שם רע פעמים רבות. ואל יאמר אדם שהמשטרה תחקור ותגלה שהכל בסדר ומה בכך, כי אסור לגרום צער ופחד לחברו, או לפגוע בו בשום דרך שהיא. כידוע ברגע שאיש ציבור נחקר במשטרה, נהרס שמו הטוב, ופעמים שכל פרנסתו נהרסת.

מסקנה

אם המידע הוא בדוק או לפחות יש רגלים לדבר מוכחות ולא מתבסס על שמועות ורכילות- מותר לפנות למשטרה.