פנסיה במסלול כשר

שאלה:

שלום הרב האם חובה לבחור במסלול פנסיה הלכתי או שניתן לבחור במסלול רגיל ששם התשואות גבוהות יותר. תודה

תשובה

רקע

חסכון פנסיוני (להלן: פנסיה) הינו למעשה מסלול השקעה לטווח רחוק בו קרן הפנסיה רוכשת עבור החוסך ניירות ערך שונים אשר מעלים את ערכם וכך מגדילים את הסכום שיעמוד לרשותו של החוסך כאשר יגיע לגיל פרישה. חשוב לציין כי הקרן אינה קונה ומוכרת לחוסך אלא עבורו. כלומר הניירות נרשמים על שמו ונשארים בבעלותו, כאשר ערכם עולה הוא מרויח וכאשר ערכם יורד הוא מפסיד.

בכל תיק פנסיוני קיימים מאות ניירות ערך אשר ניתן לסווגם לשני סוגים, כל אחד עם הבעיות ההלכתיות הכרוכות בו:

1. אגרות חוב – שטרות חוב תמורתם מקבל החוסך ריבית במועדים נקובים. חובות אלו יכולים להיות של המדינה (אג"ח מדינה) או   של חברות, פרטיות או ציבוריות (אג"ח קונצרני).
2. מניות  - אלו הן יחידות השתתפות של החוסך בחברות שונות: טבע, פריגו, כי"ל וכדומה.

הבעיות ההלכתיות ברכישת אגרות חוב

הבעיה בניירות אלו הינה איסור ריבית. אכן, חלק גדול מן החברות הפועלות במדינת ישראל מחזיקות בהיתר עסקה, אולם חלק ניכר אינו מחזיק בהיתר עסקה. לפיכך רכישת אג"ח של חברה שאינה מחזיקה בהיתר עסקה אסורה משום ריבית. אמנם יש מן הפוסקים הסוברים שמותר להלוות לחברה בע"מ[1] אולם רוב הפוסקים אוסרים זאת מדאורייתא[2] או מדרבנן[3].

יש לציין כי הבעיה חמורה כאשר מדובר בהלוואה ישירות לחברה (רכישת אג"ח בהנפקה) אולם מרבית המסחר באג"ח מתנהל בשוק המשני. כלומר גוף מסוים הלווה לחברה בריבית ולאחר מכן הוא מכר את שטרי החוב לאחרים ואלו מקבלים את הריבית ("קופונים") במועדים הנקובים בשטר, ואת הקרן במועד פירעון השטר, או שמוכרים את השטרות קודם לכן. ברכישת שטרות אלו הבעיה קטנה יותר שכן יש מן הפוסקים הסבורים שבקבלת הריבית הנקובה בהם הרוכש אינו עובר על איסור ריבית[4] אלא שעשוי לעבור[5] על איסור לפני עוור, שמכשיל את הגוף המלווה באיסור ריבית[6]. אולם יש מן הפוסקים הסבורים שעצם קבלת הריבית במועד התשלום אסורה משום איסור ריבית[7].

אמנם מסתבר שמצד הדין ניתן להקל בדבר, לכל הפחות לדעת הפוסקים הסבורים שכל הבעיה ברכישת אג"ח בשוק המשני אינה אלא משום איסור לפני עוור, זאת, כיוון שעושה המעשה מסתמך על עמדה הלכתית לגיטימית. הפוסקים התייחסו למקרה בו יש מחלוקת בין הפוסקים, אדם נוהג כדעת המתירים והמסייע לו סבור כדעת האוסרים: לדעת המבי"ט[8] במקרה זה בו עושה המעשה סבור שאין בדבר איסור, והוא מסתמך בכך על עמדה הלכתית לגיטימית, אזי המסייע לו אינו עובר באיסור לפני עוור, על אף שלדידו של המסייע מדובר באיסור חמור וגמור[9].

כאמור לעיל לדעת האגרות משה אין איסור להלוות בריבית לחברה בע"מ. על אף שמדובר בדעה שרוב הפוסקים לא קיבלוה להלכה, אין ספק כי מדובר בעמדה לגיטימית, ואם כן אין איסור לפני עוור ברכישת אג"ח בשוק המשני, אף שהקונה ממשיך ומחזיק באג"ח בעת קבלת ה"קופונים".

הבעיות ההלכתיות ברכישת מניות

לדעת רוב הפוסקים חברה בע"מ מוגדרת מבחינה הלכתית כשותפות[10] ולפיכך ברכישת מניה האדם הופך להיות שותף בחברה[11] (ציבורית). כאשר מדובר בחברה מחללת שבת (לדוגמא, חברת כימיקלים לישראל המעסיקה מאות עובדים בשבת במפעלי ים המלח ומפעלים נוספים בבעלותה) הרי שהאדם הופך להיות שותף בחברה מחללת שבת. אם החברה לווה בריבית (כגון שהיא גם מנפיקה אג"ח ואינה מחזיקה בהיתר עסקה) הרי שהאדם הינו שותף להלוואה בריבית ומוגדר כמלווה בריבית[12]. אכן לשיטת הפוסקים שחברה בע"מ הינה ישות משפטית עצמאית[13] אין הכרח לראות במניה יחידת השתתפות וניתן לראותה כהלוואה הצמודה לערך החברה בבורסה. כמו כן יש מן הפוסקים הסבורים שמניות בודדות אשר אינן מאפשרות לבעליהן כל השפעה על אופן התנהלות החברה אינן הופכות את המחזיק בהן לשותף של ממש, ואינן אלא הלוואה[14].

מבחינה הלכתית צרופה חילול השבת הנעשה על ידי החברה הינו דבר חמור ביותר אולם קשה להגדיר בגינו את רכישת המניה כאיסור גמור: מידת ההשפעה שיש לחוסך הבודד ברכישת מניותיו כה זעירה כך שאין די בה בכדי להשפיע על החלטותיה של החברה לחלל שבת או לשבות ולכן מסתבר שלא ניתן להגדיר את החוסך לפנסיה כעובר באיסור לפני עוור[15]. אמנם בפשטות יש כאן משום מסייע ידי עוברי עבירה[16] אם כי יש מהפוסקים שיקלו במקרה זה מסיבות שונות[17]. כמו כן אין כאן הנאה אסורה מחילול שבת שכן בעל המניה אינו מקבל את רווחי החברה שנוצרו לה כתוצאה מחילול שבת[18] אלא רק את עליית ערכה. כמו כן גם הפוסקים הרואים בשותף אחראי לחילול שבת של יתר השותפים[19] מסתבר שיקלו בשותפות זעירה מעין זו שאינה מקנה יכולת השפעה ממשית בהתנהלות החברה אינה הופכת את בעליה לשותף ואינה אלא הלוואה הצמודה לערך החברה בבורסה[20].

אמנם מבחינה ציבורית אין ספק כי החלטה של כלל החוסכים שומרי השבת להסיר את ידיהם מכלל המניות של חברות שאינן שומרות שבת תשפיע על החלטת החברת האם לחלל שבת השפעה ניכרת, ותוביל לחיזוק שמירת השבת במדינת ישראל ולפיכך בוודאי שנכון וראוי ממידת חסידות להמנע מרכישת מניות של חברות מחללות שבת[21].

מהי קרן פנסיה "כשרה"?

קרן פנסיה "כשרה" הינה קרן בה הקרן נמנעת מלהשקיע את כספו של החוסך בניירות ערך אסורים חלק מהקרנות משקיעות את הכסף בניירות ערך בהם באופן קטגורי אין בעיה הלכתית[22] (כגון אג"ח מדינה, תעודות סל[23], וניירות זרים) ואחת מהן משקיעה בחברות שעיסוקיהן ואחזקותיהן נבדקו באופן פרטני ונמצא כי הן אינן מלוות בריבית באג"ח ללא היתר עסקה ואינן מחללות שבת[24]. יש לציין כי בקרנות פנסיה מהסוג הראשון כספם של החוסכים בסופו של דבר מגיע גם לחברות המחללות שבת (אם כי באופן עקיף, דרך תעודות סל) והבעיה הציבורית של תמיכה עקיפה בחילול שבת במדינת ישראל אינה מקבלת מענה כלל.

מסקנות

אם נסכם את דעת הפוסקים ביחס לניירות הערך השונים תתקבל התמונה הבאה:

• רכישת אג"ח ישירות מחברה שאינה מחזיקה בהיתר עסקה - לדעת רוב הפוסקים אסורה מן הדין, ויש מקילים.
• רכישת מניות של חברה המנפיקה אג"ח ללא היתר עסקה – לדעת רוב הפוסקים אסורה, ויש מקילים.
• רכישת אג"ח בשוק המשני - מותרת.
• רכישת מניות של חברה מחללת שבת - מצד הדין יש מקום להקל אם כי הדבר אינו ראוי מבחינה ציבורית ובוודאי שאין זו משנת חסידים.

למעשה, כאשר מדובר בקרנות הקונות ניירות ערך ללא כל הבחנה, כגון כל קרנות הפנסיה שאינן "כשרות" אין לאבחנה בין רמות האיסור השונות כל משמעות שכן הקרן קונה ניירות ערך לפי שיקול דעתה הפיננסי - גם מהניירות האסורים מצד הדין וגם מהניירות בהם ראוי להחמיר מצד מידת חסידות.

אי לכך ניתן להסיק כי חסכון בקרן פנסיה "כשרה" לדעת רוב הפוסקים הינו חובה הלכתית[25] ולא רק מידת חסידות, אולם, למקלים יש על מי לסמוך.