אודות פרויקט חוקי התורה

לחוקי התורה שעלו לאתר לחצו כאן

הריא"ה הרצוג קרא "להכין חומר שישמש עזר לעיבוד תחוקה וספר משפטים ע"פ התורה במדינה היהודית"[1]. מאז נעשו מספר ניסיונות חשובים ללכת בדרך זו,[2] אולם, דומה שעד כה הדברים שנכתבו לא הפכו ל"כלי עבודה" של ממש בקרב הציבור הרחב, גם לא בקרב ציבור המתדיינים ומייצגיהם בבתי הדין לממונות.

בעבודה זו הלכנו בדרכם של קודמינו, אולם בשינוי משמעותי. קודמינו החליטו לכתוב את דין התורה בהקבלה מלאה לחוק הקיים (במקרה זה, חוק השכירות והשאלה, תשל"א-1971). דא עקא, החלטה זו חייבה אותם שלא להתייחס לסוגיות הלכתיות משמעותיות להן אין הקבלה בחוק הקיים. בנוסף, לעיתים יש תוצאה נוספת להחלטה זו, והיא שלא לרכז במסמך אחד את ההלכות הנוגעות לאותו עניין, אם אין לכך הקבלה בחוק.

בניגוד לכך, החלטנו להשתחרר מחבלי ההקבלה המלאה לחוק הקיים, לכלול הלכות וסוגיות שאינן מופיעות בחוק, ולרכז במסמך אחד הלכות הנוגעות לעניין גם אם אין להן הקבלה בחוק. זאת, מכיוון שלעתים בהלכה עצמה יש הלכות ייחודיות לתחום מסוים, וממילא מתבקש מאליו לרכז הלכות אלו בצמוד להלכות האחרות העוסקות בתחום. בנוסף, סברנו שיש לפעול בדרך שתקל על הקורא למצוא במסמך אחד את כל ההלכות הנוגעות לאותו עניין.

אמנם, במקום בו יש דין המשפיע על תחומים רבים בהלכה (כגון, דין אסמכתא, ריבית או אונאת ממון) הפנינו אליו מבלי להרחיב בו.

שאלה כבירה שעמדה לפתחנו היתה כיצד להכריע במחלוקות, הן במחלוקות שולחן ערוך ורמ"א והן במחלוקות של נושאי כליהם. בשאלה זו התהלכנו בדרך זהירה, ובמקום בו יש מחלוקת היא צוינה בהערת שוליים. אמנם, במקרים בהם המנהג הוא כאחת הדעות בהלכה, הבאנו דעה זו בגוף המסמך.

אנו מקווים שמסמך זה יועיל לציבור הרחב ונשמח לשמוע כל הערה על תוכנו.