חוק פינוי בינוי על פי ההלכה

במדינת ישראל ובעולם כולו ישנו מחסור גובר והולך בשטחים פתוחים, ולאור ריבוי האוכלוסייה נוצר צורך למצוא פתרונות לבעיה. אחד מהפתרונות הוא 'חוק פינוי בינוי'. לפי החוק, הממשלה מכריזה על מתחם מגורים כמיועד לפינוי בינוי, ומאפשרת ליזמים לשכנע את תושבי המתחם להתפנות. הדיירים המקוריים בבניין מקבלים מהיזם דיור חילופי לכל תקופת בניית הפרויקט, ולאחר סיום הבניה הם מקבלים דירת מגורים בשטח דומה או גדול יותר בבניין החדש לכשיקום. לפי החוק, הפרויקט מותנה בהסכמת שבעים אחוזים מהדיירים. שאר הדיירים יכולים להתנגד לפרויקט, אם הסירוב שלהם סביר, ונובע מטעמים ענייניים. סירוב שאינו סביר יכול לגרור תביעת נזיקין מצד השכנים והיזם. מהי עמדת ההלכה בנוגע לחוק זה?

החלטת הרוב

לכאורה, לפי ההלכה אפילו דייר אחד יכול להתנגד, ואין לו צורך לנמק את התנגדותו. ניתן ללמוד זאת מדברי הרמ"א בנוגע לבית מושכר (שולחן ערוך חושן משפט סימן שיב סעיף א): "המשכיר בית לחבירו, ובתוך הזמן רוצה לבנותו, אין יכול לכופו לצאת אפילו לבית יפה ממנו, גם להכניס פועלים לבית לבנותו, מיהו מבקשים מן השוכר לעשות לפנים משורת הדין". אם למשכיר לא שמורה זכות לפנות את השוכר, והשוכר לא מחויב בנזקי המשכיר, כל שכן שאין להחלטת השכנים יכולת לחייב את שכנם.

הדירה נקנתה אחרי שהחוק חוקק

ואולם, החוק יחייב גם לפי ההלכה, במקרה בו הדירה נקנתה אחרי שהחוק חוקק. במקרה זה, ניתן להניח שעל דעת החוק קנו הדיירים את הדירה. דוגמא לדבר מצאנו בדברי  הרב משה פיינשטיין (אגרות משה חושן משפט חלק א' סימן עב) בנוגע לחוקים המגנים על הדייר שאינם כפי דין תורה: "...אבל לאלו ששכרו אחר שכבר נעשה הדין מהמלכות ולא התנו בפירוש... אלא סתם הוי כהתנו שאדעתא דדין המלכות השכיר לו."

דינא דמלכותא דינא

בנוסף, מסתבר שלחוק יש תוקף הלכתי על פי הכלל 'דינא דמלכותא דינא', שעל פי הרמ"א (חושן משפט סימן שסט, סעיף יא) חל במקרים הבאים: "דלא אמרינן דינא דמלכותא אלא בדבר שיש בו הנאה למלך או שהוא לתקנת בני המדינה". ומסתבר שחוק זה הוא בגדר "תקנת בני המדינה".

חיזוק לכך מצאנו בדברי הריא"ה הרצוג (החוקה לישראל על פי התורה עמ' 72) שכתב: "ומכל מקום עולה בדעתי בנוגע למציאות שנתחדשה בעולם המסחר והתעשייה דבר כללי שמציאות כזאת ומצב כזה לא היה קיים בימי חז"ל... ויש לנו יסוד לשער שאילו היה מתחדש בימיהם היו מתחשבים עם המציאות וקובעים תקנה משום תיקון העולם... יש לקבל דין המלכות בזה הממלא אותו הצורך שהיתה תקנה כזו ממלאה".

חוק פינוי בינוי נחקק לתועלת בני המדינה, והוא בא לענות על צורך שלא היה קיים בימי קדם. התמעטות השטחים הפתוחים היא בעיה של העולם המודרני, וכן היכולת לפתור בעיה זו על ידי בנייה לגובה התחדשה בימינו. לכן מסתבר שעל פי הקריטריונים שקבע הרב הרצוג יהיה לחוק תוקף במסגרת "דינא דמלכותא".

פגיעה בדיירים חלשים

יחד עם זאת, יש צורך לתת את הדעת לכך שהדיירים המפונים, שהם פעמים רבות זקנים וחלשים, לא יפגעו יתר על המידה. נראה כי לפי ההלכה יש להגדיל את טווח 'הסירוב הסביר' מעבר למה שאמר המחוקק, ויש לאפשר לאנשים אלו לסיים את חייהם בשלווה בבית שהם רגילים ואוהבים, אלא אם כן ברור לנו שכוונת המסרב היא לגרוף רווחים גבוהים יותר מיתר השכנים.