נזק לרכב שכור

שאלה:

שכרתי רכב מחברת השכרה שעל פניו היה תקין ונסעתי בו כרגיל ונהיה בו תקלה האם יש עלי חובה לשלם או שעל חברת ההשכרה לשאת בנזק ועל מי חובת ההוכחה שהנזק באשמתו?

תשובה

בדיני ממונות לא ניתן לענות ללא שמיעת שני הצדדים, לפיכך נכתוב רק את עקרונות ההלכה.

דיני השוכר ללא חוזה אחר

לפי דין תורה, כשאין הסכם אחר- הכלל הוא ששוכר חייב בשמירה כדין שומר שכר (חושן משפט סימן שז' א'), אבל פטור מנזקים שנגרמו כתוצאה מהשימוש הרגיל (מתה מחמת מלאכה. סימן שמ' א'). ולכן גם אם הנזק לא היה בשעת השכירות וקרה אחר כך כתוצאה משימוש סביר לפי תנאי השכירות - אתה פטור מלשלם, וכשיש ספק והשוכר טוען ש"מתה מחמת מלאכה" אם יש סבירות שהיו עדים בשעת המעשה- עליו להביאם (סימן שדמ' א'), ורק אם המקרה אירע במקום שאין עדים מצויים בו פטור (אבל אם הוא עבר על תנאי ההשכרה, כגון שוכר שהתחייב לנסוע רק בדרכים סלולות ובסוף נסע בשבילי עפר ולכן ניזוק הרכב- השוכר חייב, אלא אם יוכיח שלא מחמת השינוי קרה הנזק. שם סימן שמ' סעיף א ובסמ"ע שם ס"ק ד').

ואם הנזק קרה ללא קשר לשימוש כגון כתוצאה מצד ג' שפגע ברכב אז השוכר חייב אם הייתה כאן רשלנות מסוימת שניתן להגדיר אותה כ"גניבה או אבידה", אך אם שמרת על הרכב כמו שצריך, ובכל זאת הוא ניזוק אזי השוכר פטור, כי זה נחשב "אונס". ושמירה של שוכר צריכה להיות מעבר לשמירה הרגילה שאדם שומר על חפציו (ראה סימן שג' יא').

חוזה שכירות רכב

אם יש בהסכם השכירות שעליו חתמת בשעה ששכרת את הרכב סעיף שמחייב את השוכר בכל נזק שיארע לרכב- ההסכם מחייב, משום שהתנאים שבין השוכר למשכיר מחייבים אותם גם אם אינם כדין תורה (שולחן ערוך חו"מ סימן רצא' כז' לגבי שומר חינם שיכול להתנות להתחייב, ובקניין מועיל לכל הדעות (סימן שמ קצות סק"א ונתיבות סק"ב), וחתימה על חוזה שכירות דינה כמעשה קניין כפי המקובל היום, כדין סיטומתא, עיינו בשולחן ערוך סימן רא' סעיפים א'-ב').

מסקנה  

יש ללכת על פי המפורט בחוזה השכירות שעליו חתמתם.