שאלה בהלכות ריבית, יש אתר בשם קרדיטפלייס אשר מאפשר השקעה בצורת של קניית חוב של שוטף+ לעסקים באופן שאשתדל לפרט בהמשך. אבקש לדעת אם יש פה בעיית ריבית (והאם יש שיטות בדבר?):
קודם אתן כמה הגדרות: ספק - חברה/אדם אשר סיפקה שירות לחברה גדולה תמורת תשלום במועד מאוחר יותר (כדוגמת שוטף+30), החוב מוכח ע"י חשבונית הניתנת לספק בעת נתינת השירות. חייב - זו החברה הגדולה החייבת בתשלום אשר כתבה חשבונית לספק. משקיע - אדם פרטי המשקיע דרך"קרדיט פלייס" וכעת לפרטים:
קרדיט פלייס עובדת בסדר הבא: א. רוכשת חשבונית מהספק תמורת תשלום מיידי של רוב הסכום, ותשלום נוסף חלקי (שאינו משלים למאה אחוז) ינתן כשהחייב ישלם את הכסף.
ב. אם הכסף ישולם באיחור, יוקטן התשלום הנוסף אשר ינתן לספק בהתאם לגודל האיחור.
ג. המשקיע הפרטי נכנס תחת נעליה שלקרדיט פלייס ממש (ז"א שאם החייב לא ישלם את החוב, אז באופן עקרוני קרדיטפלייס לא מתחייבים לשלמו למרות שכשקרה מקרה כזה בעבר הם שלמו את הדרוש מכיסם כדי לשמור על שמם).
הכניסה היא בחלק משווי החשבונית בהתאם לגודל ההשקעה שבחר, כך שבסוף התקופה יקבל סכום עם רווח לפי מספר הימים שעברו עד שיחזיר החייב את החוב בפועל.
ד. כמובן שתוספת הרווח למשקיע על כך שהספק שילם במועד מאוחר מהתחייבותו המקורית תבוא על חשבון הספק שיקבל סכום נוסף קטן יותר.
ה. יש לציין שהחלק ששולם לספק כבר בהתחלה נשאר אצלו בכל מקרה אף אם לא יוחזר החוב ע"י החייב (מה שיוצר סוג של שותפות בסיכון)
שאלותיי: 1. האם יש פה בעיית ריבית (האם יש שיטות בדבר), האם זה דאורייתא או דרבנן?
2. ואם כן מי צריך לעשות היתר עסקא?
3. האם במקרה כזה שזה מול עסק (אולי עסק פרטי) זה עניין פשוט/פשוט יותר?
שאלה אחרונה: האם לכתחילה עדיף להימנע מהשקעה כזו או שסוף סוף יש פה עזרה לעסקים הקטנים בכך שיש להם כסף ביד באופן מיידי.
שלום וברכה
מבחינה הלכתית רכישת חשבונית משמעותה קניית חוב.
בעיית הריבית עלולה להתעורר בשני מובנים:
1. החוב הנקוב בחשבונית - ריבית מהחייב
עצם התשלום בשוטף + נושא ריבית ולמעשה המשקיע רוכש חוב נושא ריבית. במקרה זה הריבית משולמת ישירות מהחייב למשקיע לכשיגבה החוב.
רכישת חוב נושא ריבית אסורה באיסור ריבית (מדרבנן) וכפי ששנינו במסכת בבא מציעא (עב ע"א) "שטר שכתוב בו רבית... גובה את הקרן ואינו גובה את הרבית".
הפתרון הנדרש במקרה זה הוא רכישת חשבוניות הנזקפות לחובת חייבים המחזיקים בהיתר עסקה (כגון משרדי ממשלה)
2. תשלום מופחת לספק - חשש ריבית של הספק
לכאורה היה מקום לראות גם את התשלום המופחת שמשלם המשקיע לספק בתמורה להסכמתו לתת אשראי לחייב, כריבית אותה משלם הספק למשקיע. אולם בנקודה זו כבר הירושלמי כתב שאין בדבר משום ריבית "יש דברים שהם כמו רבית ומותרים כיצד לוקח אדם שטרותיו של חבירו בפחות ואינו חושש" אמנם בשו"ע מסוייג הדבר (יורה דעה הלכות רבית סימן קעג סעיף ד) "מי שיש לו שטר חוב על חבירו, או מלוה על פה, מותר למכרם לאחר בפחות, ואפילו לא הגיע זמן הפרעון, ואין בו משום רבית ובלבד שיהא אחריות השטר והמלוה על הלוקח, כגון אם יעני הלוה שלא יהיה לו ממה לפרוע שלא יחזור על המוכר" במקרה זה מתממש התנאי אך באופן חלקי כלומר הסכום הראשון משולם לספק באופן מוחלט והאחריות כולה על המשקיע אולם הסכום הנוסף תלוי ועמד במידת ההחזר אם בכלל. למעשה, מכיוון שהמכירה של החשבונית נעשית באופן מלא עם רכישתה בתמורה לסכום נקוב וקבוע שאינו חוזר, מסתבר שהיא מותרת. וגדולה מזאת פסק הרדב"ז (שו"ת רדב"ז חלק א סימן פב) שמותר לרכוש את החוב בתמורה למחצית מהסכום ואת היתרה לשלם הרבה אחרי מועד הפרעון של החייב לרוכש, וזאת למרות שהרוכש למעשה קיבל את כל הסכום מהחייב הרבה לפני שנדרש לשלם בעבורו סכום מופחת מבעל השטר. ונידון דידן קל הרבה יותר שכן הוא משלם מיד את רוב הסכום ואף היתרה משולמת במועד פרעון החשבונית ולא אחריה.
למעשה: אם יש ריבית בחשבונית המקורית, מותר לרכוש חשבוניות של משרדי ממשלה או של חברות המחזיקות בהיתר עסקה בלבד, אם אין ריבית כזאת- מותר לרכוש מכל אחד.
הרשמו לקבלת עדכונים