שיק שאבד

שאלה

נתתי צ'ק לאדם והצ'ק לדבריו התכבס והושמד האם אני חייב לשלם לו?

אין לו הוכחות שהצ'ק הושמד אך הוא מציע לי לקבל ממנו צ'ק שלו כבטחון או ערבים מוסכמים. האם אני חייב להיענות לו?

ומה הדין אם הצ'ק שנתתי כתשלום התגלגל והתכבס לאדם שקיבל אותו האם אני חייב לאותו אדם שאינני מכירו?

תשובה

שלום רב.

ראשית יש לברר מבחינה הלכתית מהו צ'ק, ובשאלה זו יש כמה דעות:

א. צ'ק הוא כמו כסף מזומן. (דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל).

ב. צ'ק הוא כמו שטר חוב רגיל (פתחי חושן הלוואה פרק י הערה כא על פי מנהג המדינה והסוחרים).

ג. צ'ק הוא הוראה ופקודה לבנק לשלם לפלוני (הגר"ש קרליץ זצ"ל בשו"ת עטרת שלמה ח"א סי' סה).

לפי הגישה הראשונה - צ'ק שאבד כמוהו ככסף שאבד, והלווה פרע את חובו, והעובדה שהצד השני איבד את הצ'ק אינה מעניינו של כותב הצ'ק (בדיוק כמו אם היה מאבד כסף מזומן) והלווה נפטר מתשלום.

לפי שתי הגישות האחרונות שהן דעת רוב הפוסקים - הלווה חייב עדיין לפרוע את חובו. אלא שישנו חשש אמיתי: יתכן שבשוגג או במזיד יגבו מכותב הצ'ק את הכסף פעמיים. כעת השאלה היא האם ניתן לחייב את נותן הצ'ק לסמוך על ערבויות שמציע מקבל הצ'ק?

בשאלה זו נחלקו האחרונים (הובאו בפתחי תשובה חושן משפט סימן נד ס"ק א, האחרונים חלקו בנוגע לשטר למוכ"ז= למוסר כתב זה, מעין צ'ק פתוח):

דעת שו"ת צמח צדק (קדמון סימן י') היא כי ניתן לסמוך על ערבויות, ואם מקבל הצ'ק יקבל על עצמו לפצות את נותן הצ'ק על כל נזק שעלול להתרחש, נותן הצ'ק חייב לכתוב צ'ק חדש.

לעומת זאת, נתיבות המשפט (נ, ס"ק ה) סובר שנותן הצ'ק לא חייב לסמוך על ערבויות: "גם מה שכתב דבנאבד שטר כזה דמחויב הלוה לשלם כשעושה לו ערבות שלא יבוא לו היזק משטר כזה. לא ידעתי מנא ליה, כיון דלא אמרינן רק כותבין שובר (קבלה), וכיון שאי אפשר לכתוב שובר על שטר כזה, מנא ליה שמועילה ערבות, הא הלוה יכול לומר אינו בטוח לי".

כיון שהדבר שנוי במחלוקת, לכאורה עומדת לנתבע טענת "קים לי" כדעת נתיבות המשפט, הפוטרת אותו מלתת צ'ק חדש אפילו תמורת קבלה וערבויות לפיצוי וכן כתב בשו"ת בית יצחק (שמלקס, חושן משפט סי' טו).

אולם, לפי החוק נותן הצ'ק חייב לסמוך על ערבויות (סעיף 69 לפקודת השטרות [נוסח חדש]: "אוחז לשעבר" שטר שאבד). במקרה זה יש מקום לומר שמנהג המדינה יקבע שאנשים סומכים על הערבויות הנ"ל, ועל דעת כן קיבל ממנו את הצ'ק והסכים לעסקה (עיינו בבא בתרא נד, ב, רשב"ם ד"ה האמר שמואל, שזו הסברא לכך שדינא דמלכותא דינא, ועיין סברה כזאת בחישוקי חמד בבא בתרא שם).

עוד ניתן לומר שכשיש מחלוקת אחרונים וחוק המדינה הוא כאחת השיטות בהלכה אומרים במקרה כזה דינא דמלכותא דינא (שו"ת מהרש"ם ה, מה).

לכן, המסקנות העולות מהדברים הם:

א) אם נתת צ'ק למוטב בלבד - עליך לתת למקבל צ'ק חדש, ולבטל את הצ'ק הקודם. על חברך לחתום לך שהצ'ק החדש הוא תמורת הצ'ק שאבד. על חברך לשלם לך את עלות הצ'ק החדש, וביטול הצ'ק הקודם. באופן זה נותן הצ'ק מוגן לחלוטין (הבנק לא ישלם עבור הצ'ק כיון שהוא בוטל, ואם יפנה להוצאה לפועל יוכל להראות את חתימת המקבל שהחוב כבר נפרע).

ב) אם נתת צ'ק סחיר - ביטול הצ'ק יועיל לכך שהבנק לא יפרע את הצ'ק, אבל עדיין צד שלישי שקיבל את הצ'ק יוכל לתבוע אותו בהוצאה לפועל. במקרה זה באנו למחלוקת האחרונים הצמח צדק קדמון ונתיבות המשפט, ומסתבר שיש לפסוק כצמח צדק. 

ולכן, עליך לתת למקבל צ'ק חדש, ולבטל את הצ'ק הקודם. על חברך לחתום לך על הצהרה שהצ'ק החדש הוא תמורת הצ'ק שאבד וכן להתחייב שהוא יישא בכל הנזקים שעלולים להיות לך מכך, ולהעמיד לך ערבים או צ'ק נגדי על אותו הסכום כבטוחה. על חברך לשלם לך את עלות הצ'ק החדש, וביטול הצ'ק הקודם.

ג) אם הצ'ק הגיע לאדם שלישי ואבד אצלו – האדם השלישי יוכל לתבוע את חברך וחברך יבקש ממך לכתוב צ'ק חדש, היות ואינך מכיר את הצד השלישי. אם חברך יעמיד לך ערבויות כנדרש, תצטרך לתת לו צ'ק חדש והוא יעשה בו כטוב בעיניו. כמובן, שמורה לך הזכות לתת לו הפעם צ'ק למוטב בלבד, והוא ייתן צ'ק שלו לאדם השלישי.

התשובה נערכה ע"י הרב חיים בלוך