גזל מגוי

אסור לגנוב ולגזול מגויים והגונב מגוי חייב להשיב את הגנבה

שאלה

אדם לקח רכוש גוי ללא ידיעתו, משום שטעה לחשוב שהדבר מותר, ועכשיו הבין שעבר על איסור.

1.   האם עליו להשיב את הגזלה או הגנבה?

2.   אם אינו יכול להשיבה, כגון שאינו יכול למצוא את הגוי או אינו יודע מי הוא, מה עליו לעשות עם הגנבה? האם עליו לשרוף אותה או שמותר לו להשתמש בה? 

3.   אם הגנבה כבר אינה ראויה להחזרה כמות שהיא (כגון טלפון נייד שהתיישן מרוב שימוש אצל הגנב, והנגנב לא ירצה לקבלו כלל שהרי אין לו צורך בו), האם יש חיוב להחזיר את שווי הגנבה?

תשובה

 1. אסור לגנוב ולגזול מגויים,[1] והגונב מגוי חייב להשיב את הגנבה.[2] 

2. אין לשרוף את הגנבה. לגבי השימוש בגנבה, יש להבחין בין מקרה שידוע מי הנגזל לבין מקרה שלא ידוע מיהו: א. אם ידוע מי הנגזל, יש לנסות למצוא אותו. בשאלה האם הגזלן צריך להוציא ממון על כך נחלקו הדעות. מדברי הש''ך[3] עולה שהגזלן צריך להוציא ממון על כך, ולדעת סמ''ע[4] יש לחלק בין נגזל הנמצא במקום קרוב, ואז צריך להוציא ממון כדי לאתרו, לבין נגזל שנמצא במקום רחוק, ואז אינו צריך להוציא ממון לשם כך. לדעת 'חזון איש',[5] הגוזל אינו צריך להוציא ממון על כך. בספר 'פתחי חושן'[6] נכתב שכדי לצאת ידי שמים, יש להוציא ממון על כך בכל מקרה. ב. אם לא ידוע מי הנגזל, נראה שיש לעשות בסכום שנפחת משוויו של החפץ הגזול 'צרכי ציבור', דהיינו צרכים המיועדים לטובת הכלל,[7] כגון בניית מקוואות[8] או שאר צרכי ציבור חשובים.[9] עקרונית, את החפץ עצמו יש לשמור למקרה שיימצא הנגזל. אמנם נראה שבמקרה זה, יש שיטות באחרונים שאין צריך השבה; ואם בלאו הכי אינו יודע למי להשיב, מותר לו להמשיך להשתמש בחפץ, וייתן את שווי כולו לצורכי רבים, כדי לצאת ידי שמים. ייתכן גם שלחוזר בתשובה על עברת הגזל יהיה מותר להסתמך על העצה המקובלת בדיני אבדה: לרשום את שווי החפץ ופרטיו ולהשתמש בו, כדי להחזיר את שוויו אם יימצא בעל החפץ.[10] 

3. לפי ההלכה, התשלום נקבע לפי ערך החפץ בזמן הגנבה, ולכן במקרה זה יש להעריך כמה היה שווה החפץ בזמן שנגנב.[11] 

 

[1].     שו''ע, חו''מ סי' שמח סעי' ב; שם שנט סעי' א; פתחי חושן, הל' גזלה פ"א ס"ב.

[2].     שו''ע, חו''מ סי' שמח סעי' ב; בית שמואל, סי' כח ס"ק א, וכן הסכימו לו הרבה אחרונים. גם לפי נתיבות המשפט, סי' שמח ס"ק א, יש חיוב מדרבנן. דלא כפתחי חושן, הל' גזילה פ"א סעי' ב, שכתב שדעת רוב הפוסקים שאין להשיב, וראו עוד שו''ת משפטי ארץ, הלכות גזל עמ' 178.

[3].     ש"ך, חו''מ סי' שסז ס"ק ג.

[4].     סמ"ע, חו"מ סי' שסז ס"ק ג

[5].     חזון איש, ב''ק סי' כ ס"ק ח.

[6].     פתחי חושן, הל' גניבה פרק ד הערה יב.

[7].     שו''ע, חו''מ סי' שסו סעי' ב.

[8].     שו"ת אגרות משה, חו"מ ח"א סי' פח.

[9].     ראו שו''ת משפטי ארץ, גזל עמ' 219.

[10].   שו''ת משפטי ארץ, ב עמ' 275.

[11].   שו''ע, חו''מ סי' שנד סעי' ג.

הדפיסו הדפסה

הרשמו לקבלת עדכונים

איסורי ריבית בכיבודים בבית הכנסת

האם מותר לתת כיבודים בבית הכנסת למי שהלווה כספים לבנייתו? אם כיבודים אלו לא נמכרים בבית כנסת זה, והמ...

ספק במתנה: האם החותן נתן את הכסף ללא תנאים או שהייתה כוונה להחזר?

לאחר פטירת החותן, בנו טוען שהכסף שהעניק להגדלת דירת בתו וחתנו היה הלוואה או השקעה, בעוד שהחתן והבת ל...

זכויות בעל הקרקע מול החזקת הרבים- מיצר שהחזיקו בו רבים

האם שביל ציבורי שנכנס לשטח פרטי ללא רשות מעניק לרבים זכות להחזיק בו, או שבעל הקרקע יכול לדרוש את ביט...

תשלום דמי שכירות על תקופה שבה הבית לא היה ראוי למגורים

אין צורך לשלם על תקופה שבה הבית לא היה ראוי למגורים...

שימוש בקיר משותף לאחר שהפסיקו להשתמש בו

צינור שעבר מהגג לדירה בתוך קיר משותף, גם אם למשך כמה שנים הפסיק השכן להשתמש בו - הוא יכול לשוב ולהשת...

הלוואה ממקום עבודה, שמצויין בה סכום הריבית אך זאת אינה נגבית בפעל

מי שלווה ממקום העבודה שמחוייב לציין מה הריבית אך איננו גובה אותה בפעל - אין בו איסור ריבית...
למאגר השו"תים קראו עוד