הלוואה ללא שטר

הלוואה ללא שטר

שאלה

הבנתי שהלוואה צריכה להיעשות בשטר ובפני עדים מדאורייתא. האם דין זה נכון גם לגבי חבר שאני סומך עליו ועלול להיעלב אם אבקש? האם ישנו נוסח שטר יותר "קל" במקרה כזה?

תשובה

שולחן ערוך (חו"מ ע, א) פוסק:

אסור להלוות בלא עדים, ואפילו לתלמיד חכם, אלא אם כן הלוהו על המשכון. והמלוה בשטר משובח יותר. וכל המלוה בלא עדים, עובר משום לפני עור לא תתן מכשול (ויקרא יט, יד), וגורם קללה לעצמו.

מכאן עולה שחובה להלוות בעדים או בשטר. הש"ך (שם ב) כתב שיש מחלוקת בין הפוסקים האם ניתן להסתמך על שטר שנכתב רק על ידי הלווה וללא עדים דהיינו: "אני חייב לך סכום כך וכך". למעשה ניתן לסמוך על המקלים ובפרט שלרוב הדעות זהו איסור מדרבנן. למרות שדבר זה מקורו בגמרא מפורשת (בבא מציעא עה,ב) ונפסק להלכה ללא מחלוקת, רבים לא הקפידו על כך.

חכמי ישראל במשך הדורות העלו הסברים שונים מדוע לא מקפידים על כך (עיינו שו"ת יביע אומר ז, חו"מ, ז, שהביא את הדעות בעניין וכן דן בשאלה האם זהו איסור מהתורה או מדרבנן או מידת חסידות). נציין לדבריו של ערוך השולחן (שם א):

מה שאין נזהרים עתה בזה ולוים זה מזה גמ"ח בלא עדים ובלא שטר משום דמכירין זה את זה ונאמנין זה לזה ויודע המלוה שלא ישכח ולא יכפור לו [נראה לי].

למרות זאת, נראה שראוי להקפיד על הלכה זו ולא להסתמך על המקלים בעניין, אך אם יש בזה חשש של "כבוד הבריות" ניתן להסתמך על הדעות המקלות ולהימנע מהעלבת החבר. אנו ממליצים להסביר לחבר שזו תקנה שנועדה לטובת כלל המלווים והלווים וכדי למנוע טעויות מביכות וויכוחים בין חברים על סכום ההלוואה ופירעונה. כך שאדרבא תקנה זו מחזקת את הידידות והחברות ואינה מחלישה אותה, על כן אין סיבה שהחבר ייפגע. כמובן שיקול הדעת הסופי האם הדבר פוגע או לא נתון בידך.