שלום לכבוד הרב, רציתי לשאול לגבי נזק בדירה שכורה שנגרם מנפילת ענפי עץ דקל האם בעל הדירה יהיה חייב בנזק?
כתב השולחן ערוך[1]:
הכותל והאילן שנפלו לרשות הרבים והזיקו פטור מלשלם ... לפי שאינם דומים לבור שהרי אין תחילתן להזיק ... ואם היו רעועין ב"ד קובעין לו זמן ודוקא שהתרו בו ב"ד אבל בלא ב"ד אע"פ שהתרו בו חביריו אינו כלום ... נפלו בתוך הזמן -- פטור, לאחר הזמן -- חייב מפני שהשהה אותם. הגה: וכ"ז כשבנאה מתחילתו כראוי אבל אם לא בנאה כראוי ומחמת זה נפל הכותל חייב בנזקה.
מכאן שצריך לסלק עץ רעוע רק אחרי התראה מבית דין, וללא התראה אין חובה לסלק. אמנם התראה שייכת רק במקרה של נזק אפשרי לציבור ברשות הרבים, אבל נזק לשוכר לא נראה שבית הדין (או העירייה) מתרים, ולכן נראה שעץ שרעוע לכל הדעות חייב לסלקו אף ללא התראה, או לפחות שהשוכר יאיר את עיני המשכיר שישנה בעיה ויתרה בפניו על כך[2].
לכן השאלה הראשונה שיש לשאול היא האם היה מדובר על עץ רעוע שלכל הדעות היה מוטל על המשכיר לסלק אותו, והאם השוכר העיר למשכיר על המפגע. אם התשובה היא חיובית אז יש מקום לדון על תשלום הנזק. כמו כן צריך לבדוק אם מתחילה העץ ניטע בצורה אחראית, ורק אח"כ נוצר המצב המסוכן כאמור בדברי הרמ"א.
התוספות במסכת ב"ק דף ו ע"א הסתפקו האם הכותל והאילן שנפלו והזיקו בשעת נפילתם האם נחשבים כאש או כבור. הרא"ש בסימן א הכריע שהם בור, כיוון שהמגדיר של אש הוא כח אחר מעורב ביצירתה מה שאין כן בור או כותל ואילן שנפלו בשעת נפילתן, שנפלו מעצמם. לפי הגדרה זו, גם העץ שהתמוטט הוא נחשב כבור ולא כאש. מסיבה זו יש מקום לפטור את המזיק מתשלום אם מה שניזוק הוא רכוש ולא אדם כי בור שהזיק כלים פטור מתשלום[3]. אך עי' בשו"ת 'חסד לאברהם (תאומים)'[4] שסבר שכוונת הרא"ש היא שחייב גם משום בור, אבל ודאי חייב גם משום אש וחייב בכלים מדינא.
אפילו אם פטור על נזקי כלים בבור, יש אחרונים המחייבים אותו לצאת ידי שמים בנזקי כלים בבור[5] ויש פוטרים[6] ויש מאחרוני זמנינו המחייבים במקרים מסוימים של בור ופוטרים באחרים[7]. לפי האחרונים שמחייבים לצאת ידי שמיים בבור, יש לעשות כן.
אם השוכר אמר למשכיר שהעץ עלול ליפול ואכן כל אחד היה אמור להבין את זה, ונגרם נזק לרכוש של השוכר ניתן לחייב את המשכיר בתשלום לצאת ידי שמיים, ולדעת חלק מהפוסקים בתשלום מדינא ולא רק לצאת ידי שמים. כאשר מגיעים לבית דין חותמים על שטר בוררות. ישנם בתי דין ששטר הבוררות שלהם מעניק לבית הדין את הסמכות לפסוק פיצויים גם כאשר החיוב הוא רק לצאת ידי שמיים, ונראה שיחייבו במקרה מעין זה.
[1] חו"מ תטז,א.
[2] ראה משפטי התורה ב"ק סימן ח, (אע"פ שאין המקרים דומים).
[3] אמנם עיין בקהילות יעקב (סטייפלער) בבא קמא, סימן ד, אות ב שנשאר בצ"ע על דברי הרא"ש.
[4] חו"מ סימן נג עמוד 406.
[5] ברכת שמואל ב"ק ב, א.
[6] חזו"א, ב"ק סי' ב אות ז, מנחת שלמה, בבא קמא סי' כט אות ד.
[7] משפטי התורה, בבא קמא סי' ד.
הרשמו לקבלת עדכונים