מדינה כהלכה

הרב עדו רכניץ
הספר עוסק במשטר הראוי על פי התורה, בדגש על המוסדות, הסמכויות והערכים המרכזיים. בנוסף, הספר עוסק במעמדה ההלכתי של מדינת ישראל ומוסדותיה. תוכן ותקציר הספר זמינים באתר. הספר יצא לאור בהוצאת מגיד, וניתן לרכוש אותו בחנויות המובחרות, או באתר זה.
לרכישה עלות: 69 ש"ח
tags icon תגיות

תקציר הספר

חיבור זה מבוסס על שש טענות יסוד, ורובו מוקדש לדיון בהן ולהוכחת תקפותן.

הטענה הראשונה היא, שתורת ישראל מעלה על נס את השילוב שבין הדת למדינה. תרומתה המשמעותית של התורה לחקר מדעי המדינה היא, הן בעצם הקביעה שתיתכן מדינה המשלבת דת ומדינה, והן בשרטוט קווי המתאר ליחסי הגומלין שבין הדת למדינה. טענה זו אינה חדשה. היא נאמרה כבר על ידי יוסף בן מתתיהו, והיא עולה מן המקורות, החל מן התורה שבכתב וכלה בדבריהם של פוסקים בני זמננו, שדנו בסמכויותיהם של מוסדות השלטון הדתיים והאזרחיים במדינה היהודית.

הטענה השנייה היא, שהמשטר הדתי אינו מבוסס על ייצוג האלוקים באמצעות שלטון אנשי דת, כמקובל במשטרים תיאוקרטיים, אלא על החוק האלוקי, חוק התורה. שיטת משטר זו מקטינה את הסיכון שבני אדם יצברו לעצמם עוצמה בחסות הדת תוך שהם פועלים בניגוד לערכיה ולחוקיה. יחד עם זאת, ההלכה היהודית מכירה בסמכותם של בני האדם להוסיף חוקים ותקנות, כפוף לעקרונות שנקבעו בדין התורה. בשל כך, שיטת המשטר של המדינה היהודית תתואר כתיאונומיה חוקתית — שלטון החוק האלוקי.

הטענה השלישית שנעסוק בה היא, שלפי המקורות היהודיים, המשטר כולל שני מוקדים: מוקד דתי (הכהנים, הנביאים ותלמידי החכמים) ומוקד אזרחי (המלך, הנשיא ונבחרי הציבור).

הטענה הרביעית היא, שבין מוסדות המשטר הדתיים למוסדות המשטר האזרחיים יש יחסי גומלין. תחומי הסמכות של מוסדות המשטר האזרחיים אינם חופפים אמנם לאלו של מוסדות המשטר הדתיים, אך מוסדות המשטר האזרחיים משפיעים על ענייני הדת ומושפעים מהם, ואף למוסדות המשטר הדתיים יש השפעה על ההתנהלות השוטפת של מוסדות המשטר האזרחיים. להלן, יחסי גומלין אלו יכונו בשם — דגם ההשלמה. דגם זה מבטא תפיסה המצדדת בשילוב הדוק שבין דת ומדינה, ושוללת הפרדת דת ממדינה.

הטענה החמישית היא, שבשל היעדר עמידה בתנאים פורמאליים לכינונו של משטר מלוכני בימינו, שיטת המשטר המועדפת בזמן הזה, מנקודת מבטה של ההלכה, היא כזו המבוססת על רצון העם. יתר על כן, אף אם יתקיימו התנאים המאפשרים כינונו של משטר מלוכני, העם רשאי לצמצם את סמכויות המלך ולהפוך את המלוכה למוסד שבעיקרו הוא סמלי.

הטענה השישית היא, שתורת ישראל אינה מתכחשת לחירות האדם ולריבונות העם. היא דורשת אמנם מהאדם ציות לדין התורה, אך היא מכירה גם בכוחו של האדם לעצב את מדינתו ולקדם את מלכות האלוקים בארץ על פי הבנתו. עיקרון זה בא לידי ביטוי גם בהסתייגות מכפייה דתית ברשות הפרט, כפייה המאיימת על מרחב הבחירה החופשית של האדם.

הספר בתקשורת 

ראיון של יהודה יפרח עם הרב עדו רכניץ במוסף שבת

חוקה על פי התורה, רצון העם והעדר כפייה דתית: לאחר שנים של עיסוק בסוגיות תורה ומדינה מפרסם הרב עדו רכניץ ספר מפורט על מדינת הלכה, אומר שהמציאות שהוא משרטט הרבה פחות מפחידה ממה שנדמה, וטוען כי לא רק החרדים מתייחסים למדינה כאל שטייטל, אלא גם חלקים בציונות הדתית

ראיונות עם אישי ציבור בעקבות הספר, פורסם במוסף שבת

בעוד רבנים ציוניים דתיים מבקשים לממש את החזון של מדינה שבסיסה הוא התורה, את נציגי הציבור החרדי הדבר לא מעסיק כלל ונציגי הציבור החילונים כבר רואים באופק את איראן

הרב יואל קטן, "תורת המדינה", עיתון בשבע:

הספר 'מדינה כהלכה' של הרב עדו רכניץ נותן תקווה ליצירת הלכה ברורה בתחום הסבוך של הנהגת הציבור במדינת ישראל

ביקורת של הרב אברהם סתיו על הספר באתר כיפה

ערב השקת הספר בין כסה לעשור תשע"ט מתוך יוטיוב

ראיון עם הרב רכניץ בעולם קטן לפני הוצאת הספר

הדפיסו הדפסה

הרשמו לקבלת עדכונים

זכאות מתווך לדמי תיווך כאשר הקשר בין הצדדים היה קיים קודם

השואל התחייב לשלם למתווך שימצא לו דירה. מתווך סייע בקידום העסקה, אך הדירה הוצעה גם דרך גורם אחר. לפי...

דוד בדירה שכורה התפוצץ בקרה, מי ישלם?

המשכיר חייב לשלם על תיקון הדוד, משום שעל פי השולחן ערוך האחריות לתיקונים הדורשים בעל מקצוע חלה עליו....

קונה שרוצה לבטל עסקה בשל פגם שלא ידוע האם אירע לפני הרכישה

לא ניתן לבטל עסקה בדיני ממונות ללא הוכחה שהפגם היה קיים לפני הרכישה. במקרה של תקלה מתמשכת, אם הקונה ...

מי נושא בעלות תיקון הביוב לאחר ריצוף שבוצע על ידי דייר?

עלות פתיחת הסתימה מתחלקת בין כל השכנים, כל עוד לא הוכח שאחד מהם גרם לה. עם זאת, מאחר שבעל החצר כיסה ...

איחור בתשלומי שכר ופנסיה – האם מותר ומהי אחריותה של העובדת למעשי הבוס?

הלנת שכר של עובד גוי אינה אסורה מהתורה לרוב השיטות. לפי החוק, יש חובה לשלם שכר ופנסיה במועד, גם אם ה...

התחייבות לתשלום עבור החלפת שמירה – האם די בכוונה ובהגעה לעמדה?

ראובן שכר את שמעון להחליף אותו בשמירה. שמעון כבר הגיע לעמדה והביע מוכנות, אך לבסוף לא שמר כי לא היה...
למאגר השו"תים קראו עוד